עניינימים

הרגע התקשרה אליי העוזרת ואמרה שצלצל מישהו בדלת, אמר משהו על זה שהוא מחפש את דירה 8 ואז מלמל משהו שבעצם הוא התכוון לדירה 10 (לדעתי יש רק 9 בבניין) והלך. ובדיוק השבוע התגאיתי בזה שאני מרגישה ממש בטוחה לגור בר"ג. פחות מפחיד אותי מה יקרה אם הוא יחזור כשאני אהיה, כי אני אף פעם לא פותחת את הדלת כשדופקים או מצלצלים. אני רק מקווה שזה לא מישהו שמתכנן לפרוץ לי הביתה (למרות שבאמת הגיע הזמן לעשות סדר בארון הבגדים שלי). ממילא אין מה לגנוב אצלי (חוץ מכמויות בלתי הגיוניות של ארטיקים בפריזר) וזאת סתם טראומה לחתולים.

עוד דבר מעט מדאיג הוא שהעוזרת ביקשה העלאה. אמרתי לה שזה בלתי אפשרי מבחינתי ושאני אבין אם היא תעזוב. אני באמת אבין, אבל זה לא יהיה קל. אני תמיד טוענת שמצבי הנפשי תואם את מצב הדירה שלי, ואם הדירה מבולגנת גם הנפש לא משהו, ובלגן זאת הבעיה הכי גדולה שלי. כרגע אני מסדרת לפני שהיא באה, שזה טוב. אני רק צריכה לשכנע את עצמי שהיא תמשיך להגיע ולסדר בכל זאת. אחרי שהבית יהיה מסודר השאר כבר שטויות.

והדבר השלישי המדאיג להיום הוא האפשרות שרוסיה תנצח את ספרד (למרות שחייבים להודות שבטורניר שהתחיל כשבאחד הבתים מצטופפות ביחד גרמניה, אוסטריה ופולין, זה נראה כמו מהלך מתבקש שלגמר יגיעו גרמניה ורוסיה).

ואפרופו כדורגל, להלן פוסט מופלא ביותר על הקשר שבין קולנוע לכדורגל.