עניינימים

היום עברו שישה שבועות בדיוק מאז שנקעתי את הקרסול, וזה עדיין מציק לי, או כמו שאבטיפוס שרו, זה כואב, זה מפריע לתנועה. לפי האבחנה שלי הנקע דווקא נרפא ומה שקרה זה שנהייתה לי דלקת בקרסול, אבל מכיוון שקופת חולים לא נוטה להכיר בהשכלה רפואית שהושגה בצפייה בשלוש עונות וחצי של "האוס" ואני לא יכולה לתת לעצמי מרשם לכדורי וולטרן, נאלצתי בכל זאת ללכת לרופא.

אבל רגע, זה לא כל כך פשוט, כי רופאים שהם אינם ד"ר האוס נוטים ללכת קודם על האבחנות המתבקשות, ולכן הלכתי לעשות צילום. כמובן שבצילום לא ראו כלום, ואמנם הרופא כבר היה מוכן להודות ש"יכול להיות שאת צודקת" למשמע האבחנה שלי, אבל בכל זאת שלח אותי לאורתופד, שאצלו אבקר רק ביום ראשון.

בקיצור, המשך מסעי אל עבר מרשם הוולטרן המיוחל (ולא, אל תציעו לי את קרם הוולטרן. זה צעצוע שלא עושה כלום) יגיע ביום ראשון.