| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
קשה כשאול
בשבת בעוד שבועיים תעלה בערוץ 8 הסדרה "שירת החטאים", שבה כל פרק דן באחד משבעת החטאים, עם שירים רלוונטיים בין מונולוג למונולוג. החטאים הם אמנם חטאי הנצרות ודינם שם מיתה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא סובלים מהם. סובלים וחיים.
הפרק השני, שעליו רציתי לדבר, עוסק בקנאה. שהרה בלאו, אחת הדוברות בפרק, אומרת שקנאה היא לא חטא, היא עונש. אני די מסכימה עם הקביעה הזאת, כמי שנענשת בקנאה שוב ושוב.
אני חושבת שקנאה היא מחלה חשוכת מרפא, אך למרות זאת, ולמרות שחטפתי את המחלה הזאת באופן די קשה, כמו כל מחלה כרונית, גם עם קנאה אפשר ללמוד לחיות ולהקל על הכאבים. עם השנים, למשל, למדתי לבדוק טוב טוב שמושאי הקנאה שלי ראויים בכלל למעמד הזה. לא כל דבר הוא כפי שהוא נראה, אתם יודעים, ואין טעם לקנא במישהו על משהו שבכלל לא גורם לו אושר. אז אני מוודאת טוב טוב שבכלל יש לי במה לקנא.
התרגיל המחשבתי השני שלפעמים אני אפילו זוכרת להשתמש בו זה למצוא בעצמי את הדברים שאנשים אחרים יכולים לקנא בי בגללם. לא, אני לא בעניין של לתת דוגמאות עכשיו. חטא היהירות זה פרק אחר לגמרי, אבל לכל אחד יש מעלות כאלה. זה לא חייב להיות פרס נובל בוויטרינה בסלון. גם עיניים יפות יכולות להיות מושא לקנאה, ומשאנחנו מבינים שגם בנו אפשר לקנא, פתאום יותר קל להסתכל על הדברים הטובים שלנו ולא על הדברים הטובים של אחרים.
שיהיה שבוע טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
