עניינימים

"אולימפיאדה היא המונדיאל של הבנות", שמעתי מישהו אומר לפני כמה ימים. ואמנם, אין להתכחש לעובדה שנשים משום מה מאוד אוהבות אולימפיאדות. לא ממש ברור למה והאם מדובר באהבת אמת של מרדכי או שנאה להמן שהוא משחקי כדור קבוצתיים. האם זה בגלל שנשים לא אוהבות ספורט קבוצתי, או שהן סולדות דווקא מהפולחן הגברי הנלווה לכדורסל ולכדורגל ומהתחושה שאולי הן מקבלות שכדורגל זה לא עניין לנשים"?

לכשעצמי אני מוצאת את האולימפיאדה כעסק משעמם למדי, שמשמש בעיקר להעברת הזמן עד חזרתן של הליגות האירופיות (ממש תכף. בשבת מתחילים לשחק בליגת המשנה באנגליה, שיש לי בה עניין מסוים, ואוטוטו מצטרפות שאר הליגות). אני מניחה שקצת אצפה בשידורים, כי הם מתקיימים במהלך היום ויש לי טלוויזיה בעבודה, אבל תהרגו אותי אם אני מבינה איך אפשר ליהנות ממשהו שנגמר תוך פחות מדקה. מהבחינה הזאת נשים דווקא היו אמורות להעריך יותר משחקים שמתקיימים לפחות 40 דקות עם כמה שיאים במהלכם, מאשר משחה או מיאוץ יוקרתי (למרות ששחיינים הם אכן חתיכים יותר מהממוצע).

ועוד עניין שקשור לבנים, בנות וספורט ושמתי אליו לב הוא שגם בנים שלא נחשבים אוהדי ספורט גדולים, עדיין יודעים על ספורט הרבה יותר ממני. בזכרון שלהם צרובים פרטי טריוויה ספורטיביים, גם אם הם רק דפדפו אותם בעיתון, והם בקיאים היטב בשוק ההעברות, למשל, גם אם הפעם האחרונה שראו משחק כדורגל היתה בגיל 12.