| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
אזהרה לתושבי רחוב פנקס
מדור מודעות האבל הוא אחד המדורים הבודדים בעיתון שאני מקפידה לקרוא באדיקות. בעיקר כי בניגוד למדורים אחרים, יש בו הכי פחות טעויות, אבל לא רק. במיוחד אני אוהבת לחפש סיפורים מאחורי המודעות. אותיות קטנות שמרמזות על טרגדיות גדולות. אני תמיד תוהה, למשל, מה פירוש ה"נא להמנע מביקורי תנחומים". למה שאנשים ירצו להמנע מביקורי תנחומים? מה הסיפור?
בכל אופן, בעיתון של היום אין הרבה מודעות אבל, שזה טוב אני מניחה, אבל באותו עמוד מצאתי שתי מודעות של שני אנשים שגרים ברחוב פנקס בתל אביב. האחד הוא בנימין גיבלי, שאזכור מותו מסוקר בהרחבה בעמודי החדשות בשל עברו הבטחוני, והשני הוא אברהם גרינברג, שבמודעה שלו כתוב שההלוויה התקיימה כבר אתמול, והנה עוד תעלומונת. באיזה מקרים המודעה הרשמית של המשפחה מגיעה רק אחרי ההלוויה?
האחד גר בפנקס 62 והשני ב-65. לא ברור עד כמה שני הבתים האלה קרובים זה לזה, אבל מובטח שמשני צדי הרחוב אפשר למצוא היום מודעות אבל. מעניין מה מרגישים שאר זקני הרחוב למראה המודעות האלה.
ובעניין אחר, הרבה פחות טרגי: אתמול מימשתי את איומי והסתפרתי. לספר היו כל מיני סיפורים פנטסטיים שאין לי דרך לבדוק את נכונותם, אבל הם בכל זאת מעניינים. בהתחלה חשתי לקצר לפחות עד הכתפיים, אבל הוא אמר שכדאי להשאיר את האורך (והשתמש בטיעון המנצח "יש לך שיער נהדר"), אז האורך נשאר, אבל עכשיו הוא מאוד מאוד מדורג. בכלל, כשהרעיונות שלהם בגבולות ההגיון, ספרים (וגם דיילות בסופר פארם, אגב) הם אנשים שכדאי להתמסר להם וככה כולם מרוויחים.
ובעוד עניין אחר: שמתי לב שמעמדם של הציניקנים מאוד נשחק, וזה כבר לא כל כך קול להיות ציני. אני שוקלת את צעדיי.
שיהיה יום מקסים (באמת. לא בציניות).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
