| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
חמשת השלבים להתמודדות עם קבוצתכם האהובה
מכירים את חמשת השלבים להתמודדות עם מחלות קשות, אובדן או פרידות טראומטיות ושאר מרעין בישין - הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה? אז אותו תהליך בדיוק עובר גם על רוב אוהדי הספורט בעולם. ואני אדגים:
הכחשה: "אז מה אם פתחנו את העונה בשלושה הפסדים ושני תיקו, יש עוד המון משחקים וברור שננצח את כולם. אנחנו הולכים השנה על אליפות. מה אליפות? דאבל!".
כעס: "סססאמק על הקבוצה המזדיינת הזאת. בשביל זה שילמו כל כך הרבה על החלוץ הזה? כבר היה עדיף שהיו מעלים את הנוער".
מיקוח: "לא אכפת לי להפסיד להם בליגה, העיקר שנעבור אותם בגביע. מצדי לא לקחת אליפות, העיקר לנצח בדרבי".
דיכאון: "זהו, הלכה העונה. אני כבר לא מתכוון לטרוח לראות משחקים" (נאמר בסביבות מרץ)
השלמה: לא נורא. בקיץ נעשה רכש טוב. ממילא המשחקים באירופה גורמים לזה שהקבוצה מגיעה עייפה לליגה ולא יכולה להתרכז בה".
מוקדש לקבוצותיי האהובות מכבי חיפה וסביליה, שפותחות היום ומחר את עונת 2008/2009, והולכות לקחת השנה אליפות. מה אליפות? דאבל!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
