עניינימים

פתאום הבנתי משהו. משהו שונה לגמרי. עיקר העבודה שנעשתה ושצריכה להמשיך ולהיעשות היא לא לגרום לאנשים צעירים שגרים בתל אביב להצביע לדב חנין ולא לחולדאי, אלא לגרום להם להצביע בכלל. לגרום להם להאמין שהם יכולים לשנות משהו. רוב האנשים שאני מכירה (חוץ מאחד) מקפידים להצביע בבחירות לכנסת, אבל כשזה מגיע לדברים שנוגעים להם ברמה הרבה יותר יומיומית, כמו חניה ודיור, הם מוציאים את עצמם מהמשחק הדמוקרטי.

 

אני, אגב, לא שונה פה מאף אחד. אני גרה בתל אביב וברמת גן מאז אוקטובר 92', ומעולם לא הצבעתי בבחירות מוניציפליות. לכנסת תמיד, פעם אחת להסתדרות (כשחיים רמון התמודד. לא רציתי שהוא ייבחר), אבל אף פעם לא לראשות העיר.

 

מהרגע שישתכנעו כל צעירי ת"א ללכת להצביע, השכל הישר שלהם כבר אמור להגיע למסקנה הנכונה (למרות שלכו תדעו. יש אנשים שאשכרה הצביעו לשאול מופז). ולכן ההייפ דווקא מוצדק, כדי שאנשים בכלל יהיו מודעים לעניין הזה של בחירות מוניציפליות ושיילכו להצביע.