עניינימים

התמימים חורשי הטוב. הם בכלל לא יודעים מה רוצים מהם. הם הרי 60 קילו (או יותר, או פחות) של לב טוב וכוונות טובות. זה רק שאיכשהו הם תמיד מעורבים מכל מיני אי הבנות שאינן באשמתם. זה רק במקרה שהציעו להם את העבודה שאתם, חבריהם הטובים, רציתם בעצמכם, זה רק במקרה שבני הזוג של החברות שלהן מתאהבים בהן, למרות שהן בכלל לא בעניין, וזה רק במקרה שאיכשהו תמיד האנשים הקרובים להם מוצאים את עצמם נפגעים.

האנשים החלשים והמסכנים. אנחנו הרי כבר לא בחטיבת הביניים ואנחנו יודעים שלא יפה להתעלל בחלשים. זה רק שלעתים הרבה יותר מדי קרובות חייבים להודות שכל המכות שהם חטפו בחטיבת הביניים לגמרי הגיעו להם.

הפיקחים. אלה שמצליחים לצאת ממצבים שאתם, החכמים, לא נכנסתם אליהם מלכתחילה. יופי להם, באמת. אלא שלרוב ההתפקחות שלהם מלווה בשעות של הרצאות והטפות.

(והכל כרגיל לא מבוסס על אנשים דמיוניים לחלוטין)