כזכור, הבטחתי שאלך לאירוע ההשקה של קוטקס בארץ ולהלן חוויותיי:
את הבאים (באות) לאירוע קידמה תפאורה בורדלית למדי בצבעי אדום ולבן. המותג, למי ששכח הוא תחבושות הגייניות, טמפונים ומגינים תחתונים - לא הדבר שדווקא חושבים עליו בבואנו לחדר שמרוהט בכורסאות אדומות. בכלל, נדמה שחוגלה-קימברלי, המשווקים של המוצר בארץ, עשו הכל כדי שהלקוחות ישכחו שמדובר במוצרים שבאים להתמודד עם הווסת ושאר הפרשות נשיות.
בגלל ההתעלמות הזאת מאופי המוצר, האירוע לא כלל יותר מדי הסברים על אופן פעילות המוצרים וגם נחסכו מאיתנו הדגמות של כושר ספיגה שמשתמשות בנוזלים כחולים פלאיים. בזמן שנותר, הסבירו מנכ"ל חוגלה-קימברלי, אבי ברנר, וארי מלמוד, הנושא את התואר המשעשע "מנהל חטיבת מוצרי הספיגה" בחברה, לנוכחות, את דפוסי השימוש במוצרי הגיינה נשית ולמי מיועד המוצר שלהם.
אני תוהה האם מפיקי "סקס והעיר" מקבלים תגמולים על כל פעם שאיזה יצרן משתמש בסדרה שלהם בשביל להגדיר את קהל היעד שלו. כן, גם במקרה שלפנינו, קהל היעד הוא נשים עצמאיות ובטוחות בעצמן, או אם לצטט מהקומוניקט: אשה מודרנית, אשה הנמצאת בעידו הפוסט פמיניסטי, אשה שתפיסת הנשיות שלה מאוד מתקדמת, בעלת אינטואיציה נשית, אחווה נשית חשובה לה ועבורה המחזור החודשי הוא כבר לא אישיו, אלא חלק מהיותה אשה.
פפפפפ. הייתי פוטרת את כל זה כנפיחות לא מזיקה, אלמלא הכניסו שם את סעיף האחווה הנשית (או הסיסטרהוד, כמו שהגדירו את זה הגברים). למגינת לבה של הקוראת מ.כ, המושג סיסטרהוד גורם לי לפריחה ולאנטגוניזם (להבדיל, למשל, מ"גירל פאואר", שזה מונח שאני דווקא יכולה להתחבר אליו. אולי כי לאחווה של הגירל פאואר יש מטרה בעוד שהסיסטרהוד מצטייר כעניין קשקשני), והייתי מוכנה בו במקום להישבע אמונים למותג המתחרה אולווייז, עד שראיתי את המוצרים.
כאמור, בחוגלה עשו הכל כדי להשכיח מאיתנו שמדובר בטמפונים, ולכן כל המוצרים שלהם נראים כאילו מדובר במותג חדש של ממתקים. אם תשוו את עיצוב המוצרים כפי שהם מופיעים באתר החברה לעיצוב של המוצרים שיימכרו בארץ (ראו תמונה), תגלו שאין שום קשר. הקופסאות לבנות ומעוטרות בפרחים אדומים, תותים ועוד מיני דברים חמדמדים. גם המוצרים עצמם, עטיפת הטמפונים והפס הדביק של המגן התחתון, מקושטים באותם ציורים חמודים. אין לי מושג מה איכות המוצרים, אבל אין לי ספק שהם יהפכו כל חדר שירותים למקום הרבה יותר אסתטי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
