עניינימים

זה שיש סתירות בין ידיעות למעריב זה עניין ידוע. בשמות, בגילאים ובעוד מגוון פרטים, אבל בידיעה על הילד הבדואי שהוציא את הראש מהחלון הסתירה פשוט גדולה מדי.

קודם כל, עוד כששמעתי על הידיעה אמרתי לעצמי שזאת כנראה הפעם הראשונה שבאמת קורה משהו למי שמוציא את הראש מהחלון, אחרי שדורות של ילדים התחנכו את הציווי שלא להוציא איברי גוף מהחלון ואף פעם לא קרה להם כלום.

בעוד שבמעריב נכתב שהטיולית שבאה ממול מחצה את ראשו של הילד (כמו שנכתב, אגב, בידיעה שקישרתי אליה פה מ-ynet) שנפצע אנושות ומאמצי ההחייאה של מד"א כשלו, בידיעות דיווחו בחדווה מרובת פרטים מזוויעים שראשו של הילד נערף ונפל אל הכביש ("אחיו ועשרות חבריו צפו באימה כיצד ניתק ראשו מגופו והתגלגל על הכביש").

מי צודק ואיך אפשר שיכתבו שני דברים שונים במקרה כזה?

חיה חדשה נצפתה היום בפארק. נוטריה חביבה

הנה היא בהגדלה

לו היתה לי פה תוכנת עיבוד תמונה נורמלית, הייתי מגדילה חלק מהתמונה הזאת ומבקשת מכם

לנחש מה זה. אבל אין לי, אז קחו את זה ככה

ולזה אין לי הסבר

המדור שאותו אני קוראת באדיקות הגדולה ביותר הוא מודעות האבל. קחו שתי דקות להרים גבות, לתמוה או לצקצק ותחזרו אליי.

הרבה פעמים הניסוחים המאופקים של המוודעות מחביאים מאחוריהן סיפור, והסיפורים האלה מסקרנים אותי. קחו למשל את המודעה שמתפרסמת היום בעמוד 18 של ידיעות: "גם ורד שלנו נגאלה מיסוריה". מה זאת אומרת "גם"? מי עוד? האם זה קשור לבקשה להמנע מביקורי תנחומים?

"מחקר: אחת מכל חמש נשים נאנסה" מבשרת קובייה אדומה בעמוד הראשון של ידיעות. ראו עמוד 11. בעמוד 11 שוב מופיעה כותרת אדומה גדולה לרוחב כל העמוד "ישראל: אחת מכל חמש נשים נאנסה".

ואפילו לא צריך לקרוא את הידיעה בשביל לדעת שזה קשקוש, כי לידיעה מצורפת קוביה שמתמצתת את הנתונים ובראשה כתוב ש-33 אחוז מהנשים בישראל הותקפו מינית, נתון חמור מספיק לטעמי, ומתחת כתוב ש-20.7 אחוז מהמותקפות נאנסו. כלומר אחת מכל חמש מותקפות, שכזכור הן שליש. תעשו את החישוב לבד.

אין שום סיכוי שמדובר בטעות שנעשתה בתום לב, אלא מדובר בהטעייה מכוונת לצורך סנסציוני, להפחדה ולמכירת יותר עיתונים. בא לי להקיא מזה.

(ובהמשך היום כשיגיע לידיי מעריב, העניין יבחן גם שם ואף הם לא יתחמקו מהביקורת)

עדכון: במעריב לא נכתב על המחקר הזה ולכן הם ניצלים מגינוי.

גם בגלל שקיבלתי את זה מגיסתי וגם שכהיפוכונדרית אני מאוד מעריכה מידע כזה, קבלו שלושה דברים שיש לבדוק במקרה שמישהו לידכם מגלה סימני מצוקה פתאומיים:

1. בקשו ממנו לחייך

2. בקשו ממנו להרים את שתי ידיו

3. בקשו ממנו להגיד כמה משפטים פשוטים.

אם הוא מגלה קושי בביצוע אחת או יותר מהמטלות הנ"ל, הזמינו מהר אמבולנס ודווחו לפראמדיק על הממצא. סיכוי טוב שמדובר בשבץ מוחי, ואם כך, אבחון מוקדם יעשה את ההבדל.

לא ממש ברור מהם הסימנים המקדימים שבעקבותיהם צריך להטריד את האיש המסכן במבחנים האלה, אבל אם אתם כמוני כנראה שלכל דבר אתם מתייחסים כאל התקף לב או שבץ פוטנציאלי.

וכאן נמצא ההסבר המלא.

כי חבל שתעברו את החורף בלי הפלא הזה שכל כך פשוט להכנה וכל כך טעים וזול.

טגנו במעט יותר שמן זית ממה שנחוץ כדי שלא ידבק בצל גדול שנחתך לחתיכות גדולות עד שקיפות

הוסיפו עדשים (אני משתמשת בירוקים. האדומים נראים לי עדינים מדי למרק ולגבי החומים לא גיבשתי דעה) ומים ביחס של חמש כוסות מים על כל כוס עדשים ובשלו כעשרים דקות.

אחרי עשרים דקות הוסיפו קוביות קטנות של תפוחי אדמה, מלח עשבים, פלפל וכמון ובשלו עוד כ-20-30 דקות או עד שהכל רך מספיק (בשלב הזה אני נוהגת ללכת להתקלח)

הוציאו לכלי אחר את רוב תפוחי האדמה וטחנו את תכולת הסיר עם בלנדר מוט. אפשר להשתמש גם עם מועך פירה או לא למעוך בכלל, אבל אז התוצאה פחות מנחמת.

וזהו. רצוי לדחות ככל הניתן את שלב האכילה, כי כזכור לכולנו מרק נהיה טעים יותר ככל שהוא עומד יותר, אבל לא יהיה מופרך להניח שלא תוכלו להתאפק.

2 כוסות עדשים הניבו ארבע מנות גדולות ועוד קצת.

• ראיתי היום איש מחטטט בפח ושולף משם בקבוקים כדי לתת אותם למיחזור ולקבל רבע שקל תמורת כל אחד מהם. כמה שעות אחר כך ראיתי סרט על הומלסים בלוס אנג'לס שחלקם גם מתפרנסים מאיסוף אשפה המיועדת למיחזור מהרחוב (שם זה קצת יותר מבקבוקים) וקבלת כסף תמורתה. ואז הבנתי שבעצם האנשים שבפועל דואגים הכי הרבה לאיכות הסביבה שלנו הם העניים.

• בשיטוט רמת-גני נתקלתי היום בפח ניירות לא רחוק מביתי. לא במסלול הקבוע שלי לעבודה או לשום מקום אחר, אבל מספיק קרוב כדי שאאסוף בבית את כל עיתוני השבוע ובימי שישי אעשה טיול קצר במיוחד לפח הזה. זה שוב הזכיר לי שבתל אביב אין פחי ניירות, או שיש איזה שניים לכו תדעו איפה.

• מישהו יודע להגיד איזה מקומות מחזיקים פחים למיחזור סוללות? אתר המשרד לאיכות הסביבה (או המשרד להגנת הסביבה כמו שכתוב שם. כי ככה זה אצלנו במיליטריקרטיה הישראלית, סתם איכות זאת לא מטרה ראויה, אנחנו תמיד צריכים להילחם במשהו או להגן על משהו) אומר שיש פחים כאלה בחנויות חשמל או צילום, אבל אין רשימה ספציפית. מי שנתקל בכאלה שיגיד ואז נוכל לפרסם אותם פה, לטובתם ולטובתנו.

זהו, החגיגה נגמרה. השופהוליזם שלי הרים את ראשו קצת יותר מדי בחודשים האחרונים והיום החלטתי לשים לזה סוף. כרטיס אשראי אחד נמסר לאחי להשגחה ואת השני אחביא במקום שיש לקוות שאשכח ואזכר רק כדי להוציא מזומן מדי פעם בשביל לקנות תפוחי עץ ותפוחי אדמה. וכך בחודשים הקרובים אהיה קצת ענייה, אבל אין מה לדאוג לי. אני אהיה ענייה שלבושה ממש יפה.

(*) של המעיל האדום המהמם שקניתי בזארה.