עניינימים

צחקנו, נהנינו והגיע הזמן לחזור לאוכל לאנשים שפויים, שהוא גם טעים, גם בריא וגם דיאטטי לעילא.

וזה הולך ככה:

המצרכים לסיר גדול (ושזה לא יפחיד אתכם. מרק, כידוע, מחזיק מעמד הרבה זמן במקרר ואף משתפר):

2 בצלים גדולים

6 קישואים

2-3 תפוחי אדמה

חצי צרור שמיר

רבע צרור פטרוזיליה

מלח

פלפל

אבקת מרק (לא חייבים)

קצת כמון

אגוז מוסקט

מטגנים את הבצל בשמן זית עד שמשקיף, מוסיפים את הירקות (לקלף ולחתוך קודם, כן?) והעשבים, מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. אחרי שרתח מוסיפים את שאר התבלינים.

אחרי שכל הירקות מתרככים טוחנים את המרק. מי שאוהב קצת דברים נגיסים במרק שלו יכול להוציא חלק מהירקות לפני הטחינה ולהחזיר אותם לאחר מכן. הצעת הגשה: לפזר למעלה זרעי דלעת קלויים קלות.

וקבלו גם טיפ דיאטטי על הדרך: אכילת מרק טחון כמנה ראשונה עוזר מאוד להורדה במשקל. קראו על זה עוד פה וגם פה.

הלכתי לי היום לעשות בדיקות דם, ובגלל שמדובר היה בבדיקות שנשלחתי אליהן בעקבות בקשתי לחדש את מרשם הגלולות, הן לא כללו את כל הדברים שאני בדרך כלל בודקת, אבל הדברים העיקריים כן היו. זה המקום לשבח שוב את שירות המנוי באינטרנט של שירותי בריאות כללית, שבזכותו הדם נלקח ממני ב-7:30 בבוקר ועד 12:00 כבר היו בידי כל התוצאות.

והנה הדבר שלשמו התכנסנו. חדי העין וההיפוגונדרים שביניכם בטח שמו לב שטווחי הנורמה נוטים להשתנות חדשות לבקרים. למה זה קורה? תיאוריית הקונספירציה המקובלת היא שזה בעקבות לחץ/דרישה של חברות התרופות, שמעוניינות להלחיץ אנשים שיקנו את התרופות שלהן. וכך נוצר לו האבסורד הבא: בבדיקות הקודמות, לפני שנה וחצי, היו הטריגליצרידים שלי 191. גבוה לכל הדעות, אבל עדיין בטווח הנורמה, שהיתה אז עד 200. ואילו היום הטריגליצרידים שלי הם 153, אלא שעכשיו הם מחוץ לנורמה, שירדה ל-150.

חוץ מזה בטח תשמחו לשמוע שגם הכולסטרול שלי ירד טיפה, מ-247.1 ל-231.7, ושהכולסטרול הטוב שלי הוא עדיין עצום ביותר (82, ולפני שנה וחצי היה 84).

רק בריאות.

(הטקסט שלהלן מתייחס לשקיות האשפה המתכלות של השופרסל. אלה הירקרקות-תכלכלות עם השרוך האדום).

כשרק יצאו לשוק שקיות האשפה המתכלות של שופרסל, מיהרתי לרכוש אותן. אני הרי מאוד אוהבת לעזור לסביבה כשזה לא מצריך ממני מאמץ אמיתי, אבל בכל מקרה תהיתי עד כמה זה אמיתי, מה זה אומר מתכלות ואחרי כמה זמן.

ובכן, נסיבות החיים הביאו לכך שלפני כמה שבועות קיבלתי את כל התשובות. מכיוון שחלק מהשקיות עמדו במטבחי הלוהט ללא שימוש, הן פשוט התחילו להתכלות. כלומר להתפורר. ובסוף נאלצתי לזרוק את חצי החבילה שמשארה לי. אני לא זוכרת בדיוק מתי קניתי אותן, אבל זה היה כשהן היו די חדשות בשוק ולפי תאריך הידיעה בקישור המצורף, הייתי מהמרת שזה לקח שנה וכמה חודשים.תהליך ההתכלות הזה ידביק אליכם מלא שבבים ירקרקים שקשה להיפטר מהם, כי כשנוגעים בהם הם מתפוררים לשבבים יותר קטנים.

והשרוך האדום, אגב, לא מתכלה.

# אלמה מאהלר, ואין דרך עדינה להגיד את זה, הייתה מזדיינת.

# ולא שזה רע. בזכות כל הגברים שנהו אחריה, אהבו אותה ואחר כך נשברו כשבגדה בהם או עזבה אותם, קיבלנו את ההצגה "אלמה", שמתארחת החודש בירושלים, וכדאי שתמהרו ותלכו לצפות בה.

# אחד הגברים האלה, שכמו שאמר בראיון ל"אולפן שישי" לפני שבועיים "התחיל עם גוסטב מאהלר וגמר עם אלמה" (וכנראה לא היה היחיד שזה קרה לו), הוא יהושע סובול, שלמזלו (או לצערו) לא זכה להכיר את אלמה בחיים, כי הוא לגמרי עונה לפרופיל של הגברים האהובים עליה, שהיו יוצרים (וגם, כבונוס, נראה הרבה יותר טוב מרובם). סובול רצה לכתוב מחזה על גוסטב מאהלר, אבל במהלך התחקיר גילה שאלמנתו הרבה יותר מעניינת ממנו.

# וכך נולדה "אלמה", שלמרות שהוגדרה קודם כהצגה, יותר נכון לכנות אותה אירוע. הצופים במחזה מתכנסים במוזיאון בית המחתרות הירושלמי מרובה החדרים, מתכבדים בשמפניה (או קווה. למה להיות קטנוניים?), שומעים מאלמה המבוגרת (אביבה מרקס) כי היא חוגגת את יום הולדתה ה-130 ומכאן והלאה מתפצלת העלילה למגוון החדרים וכולם, השחקנים והצופים, מתרוצצים ביניהם. בכל חדר ובכל חלל יש התרחשות אחרת, שמתארת קטע קצר מחייה של אלמה או מחייהם של מי מהגברים שלה. לשם כך, אגב, יש שלוש שחקניות שמגלמות את אלמה בצעירותה, ועוד אחת בזקנתה. ומשום כך אין שום סיכוי שתספיקו לראות הכל בפעם אחת. זה קצת עניין של הימור. את סצנת שלושת הבעלים המצוינת, למשל, ראינו רק חמישה אנשים ויהושע סובול אחד, וההפסד כולו של מי שלא היה שם.

# ובאמצע יש גם ארוחה. לא רעה בכלל. כדורי הבשר אמנם קצת מלוחים מדי, אבל הפרגיות בגריל ופילה הסלמון בשמן זית מצוינים, וגרטן תפוחי האדמה בחלב קוקוס מושלם. על שטרודל התפוחים מומלץ לוותר ולהתרכז בטרין השוקולד המוצלח ממנו פי כמה.

# להלן כמה עצות חשובות בבואכם לצפות ב"אלמה":

1. בואו עם נעליים נוחות. המבנה הרעוע למדי והמעברים התכופים מחדר לחדר לא מאפשרים להסתובב שם עם סטילטו, עם כל הרצון לדפוק הופעה.

2. מומלץ לעשות שיעורי בית. לא חובה, אפשר גם לקרוא אחרי המופע על כל המעורבים בחייה של אלמה, אבל יותר נחמד להגיע עם ידע מוקדם.

3. למרות שמדובר בירושלים, שתמיד קר בה עם כל האוויר ההרים הצלול כיין שלה, בתוך המבנה אין מיזוג והצפיפות מייצרת חום ולכן מומלץ ללבוש משהו קצר עם איזה של בהישג יד.

# והכי חשוב להצטייד בג'י.פי.אס אמין. עשרה קבין של היגיון תחבורתי ירדו לעולם, וירושלים לא קיבלה אפילו אחד מהם.

עוד על אלמה תוכלו לקרוא כאן.

עדכון מצחיק: מתברר שגולשי אקספלורר ראו עד עכשיו רק את הסעיף הראשון. זה יכול להסביר שתיים מהתגובות. אז הנה עכשיו הכל ותעברו כבר לפיירפוקס.

ובעניין אחר לגמרי: חלמתי שאמא שלי מכינה לי בורקס עם בצל ואז התעוררתי ונזכרתי שבכלל אין דבר כזה בורקס עם בצל וממש לא ברור למה. מכיוון שאני שוב במשמעת קלורית לא אוכל לנסות את זה בעצמי, אבל למה שאתם לא תכינו בעצמכם בורקס כזה?

עקרונית הייתי מסתפקת פשוט בבצל מטוגן ותו לא, אבל מכיוון שזה יהיה קצת מוזר מבחינה מרקמית, אני מציעה להפוך את זה לבורקס תפו"א ובצל, כלומר פירה עם בצל מטוגן. הכינו פירה, הוסיפו לו כמות מכובדת של בצל מטוגן ומלאו בתערובת בצק עלים. או שתאכלו את זה ככה. גם טעים.

 בביקורי בסופר פארם לפני שעה קלה עצרתי לייד מדף התה-בעל-סגולות-כאלה-ואחרות (מטעמי סקרנות אינטלקטואלית) ושמתי לב לדבר מעניין: על שלושה סוגים שונים של תה - התה הטיבטי הוותיק, נטורל דיאט תה וטיהורטי - מצוינות בדיוק אותן הוראות הכנה. עיון מעט יותר מדוקדק העלה כי שלושתם מיוצרים באותו מקום בדיוק, בחברת סודות המזרח (הנטורל דיאט תה לא מופיע באתר, אבל כנראה בגלל שהוא חדש). את העיון ברשימת המרכיבים נאלצתי לבצע במהירות, כי התחילו להסתכל עליי שם מוזר, ובאתר לא כתוב, אבל ממה ששמתי לב זה מאוד מאוד דומה.

ומה הבעיה? שבין כל התה-ים האלה יש הבדלי מחיר די גדולים, ובעוד התה הטיבטי עולה כ-40 שקל, השניים האחרים, ובמיוחד החדש, עולים הרבה יותר.

 ועוד בסופר פארם: אחד ממבצעי הקופה הוא שאם תקנו ממוצרי החנות בסכום של מעל 60 או 70 שקל (לא זוכרת), תוכלו לרכוש במבצע שמפו של קרליין באריזת 200 מ"ל ב-4 שקלים בלבד. זה יפה, אלא שבקבוק השמפו הרגיל של קרליין, זה שמכיל 700 מ"ל, עולה 13 שקלים.