עניינימים

אני פה רק בשביל הריח. נכון שגם הטעם מעולה, אבל הריח של בצק שמרים בתנור הוא אחד הדברים הכי טובים בעולם.

אז במסגרת ההתמכרות החדשה שלי לשמרים, הכנתי היום שבלולי קינמון, שאת המתכון המקורי שלהם מצאתי כאן.

מובן שוויתרתי על הציפוי. יש גבול. גם ככה המתכון הזה מפוצץ בחמאה. אבל בשלב המילוי אילתרתי כהרגלי:

אופציה ראשונה, בגלל שזה מיועד גם לילדים, עשיתי עם אבקת קקאו במקום קינמון.

אופציה שנייה עשיתי עם קינמון, אבל במקום למרוח את הבצק המרודד בחמאה, מרחתי אותו בשקדייה ונוסף על הסוכר והקינמון הוספתי גם שקדים טחונים.

אופציה שלישית דורשת לסור לחנויות כמו 4שף. שם קניתי שבבי קרמל ושבבי קוקוס קלוי, ערבבתי אותם יחד עם קצת סוכר וזה היה המילוי (+החמאה שמורחים בהתחלה)

אין תמונות כי המצלמה בתיקון, אבל יצא מאוד יפה ושבלולי לתפארת.

אתם בטח זוכרים שברבים ממתכוני העוגות שלי מופיעה תערובת תבלינים קבועה שכוללת קינמון, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט והל. לא הרבה אחרי שעברתי לרמת גן, התבלינאי שלי מרחוב הרצל (רביב, ונדמה לי שלחנות קוראים "בית התבלין") הכין לי תערובת. מכיוון שהיא היתה בת כמעט 200 גרם ובכל פעם השתמשתי מקסימום בכפית אחת, היא עוד לא נגמרה, אבל היה חשש גדול שאחרי שהיא תיגמר לא אוכל לשחזר אותה, כי לא זכרתי את הכמויות המדויקות.

אבל בזמן מעבר הדירה התגלה אוצר: פתק שבו נרשמו הכמויות המקוריות. להלן הן לפניכם כדי שתוכלו להשתמש וכן שישאר לכך תיעוד לנצח.

50 אחוז קינמון
25 אחוז פלפל אנגלי
12.5 אחוז הל
12.5 אחוז אגוז מוסקט
וקמצוץ ציפורן (לא חובה)

למרות שעכשיו כשאני חושבת על זה, אפשר לשנות קצת את היחסים ולהפוך את זה ל-20 פלפל אנגלי, 15 הל ו-15 מוסקט. לשיקולכם.

תהנו.