עניינימים

• אני לא אישה של לחם. כלומר אני אוהבת אותו, אבל יכולה גם בלעדיו.

• אני ללא ספק אישה של גברים, אבל בדיוק כמו לחם - אני אוהבת אותם, אבל יכולה גם בלעדיהם.

• גבר, כמו לחם, צריך להיות קשה מבחוץ ורך מבפנים.

• אבל לא קשה מדי.

• וכמו בלחמים שאני אוהבת, גם אצל הגבר צריכות להיות הפתעות בפנים כדי שלא יהיה משעמם מצד אחד, ושיהיה לו יותר טעם מצד שני.

• ואז אפשר לאכול אותו כמו שהוא, בלי צורך בתוספות חיצוניות.

• גבר, כמו לחם, אפשר להשאיר בחוץ ולאכול מהר, או להקפיא ולהפשיר בכל פעם מנה קטנה, אבל בשום אופן אסור לשים אותו במקרר. זה מייבש אותו לגמרי וחימום לא יעזור פה. במחשבה שנייה הכי טוב להשאיר אותו בחוץ בכלי סגור.

• ונקודת הדמיון האחרונה בין גברים לבין לחם: אם זה לא ממש טעים, חבל על הקלוריות.

 טעמתי עכשיו טורטית, לראשונה מזה עשר שנים לפחות. בואנ'ה, החרא הזה ממש טעים.

 אני ממש ממש מרוצה מהקפה אגוזים של טייסטרס צ'ויס, וזה למרות שמכל שאר המוצרים שלהם אני סולדת.

 ומתי מתי מתי ויסוצקי יוציאו שוב את תה השקדים שלהם. מה, רק אני חושבת שהוא היה מעולה? הם הרי מוציאים כל יומיים תפלצות תה חדשות. למה לא שקדים?

קשה לי להאמין שיש פה מישהו שלא שאל את עצמו את השאלה הזאת. אתמול היא עלתה אצלי שוב בעקבות הצפייה ב"הזייפנים". רוב האנשים רוצים לחשוב על עצמם כעל מי שהיו שורדים, תוך שהם מתעלמים מהעובדה שלפעמים כדי לשרוד היה צורך בתכונות שלא בטוח שהייתם גאים בהן בעתות שלום. גם אני טענתי בהתחלה בלהט שבטוח הייתי שורדת, אבל במחשבה שנייה אני נאלצת להודות שבטוח לא. אני מניחה שפי הגדול היה חורץ את גורלי כי לא הייתי יכולה להמנע מלהגיד את דעתי ובוודאי הייתי אומרת לקצין הנאצי הראשון שמורה לי לעשות משהו שלא תואם את רצוני באותו רגע שיילך להזדיין.

"הזייפנים" הוא הנציג האוסטרי בטקס האוסקר שמתקיים מחר בלילה (עדכונים ופרשנויות לייב תוכלו למצוא פה), שם הוא מועמד לפרס הסרט בשפה זרה, אותו פרס עליו מתמודד גם "בופור" שלנו. העובדה ש"הזייפנים" עוסק בשואה גם הופך אותו לקצת שלנו, והשאלה היא האם חברי האקדמיה מעדיפים את היהודים שלהם מתחבטים מעמדת כוח ("בופור") או מתחבטים מעמדת חולשה ("הזייפנים").

על האפשרות שאחד משלושת המועמדים האחרים יבחר אני מעדיפה לא לחשוב.

 קניתי מיקסר. אמיתי. עם וו לישה וגיטרה וכל הדברים האלה שתמיד קראתי במתכונים ולא היה לי. למרות חלומי למיקסר אדום (או סגול) של קיצ'נאייד, הלכתי בסוף על אחד אפור של קנווד, שכוחו 1000 ואט ומגוון האביזרים הנלווים המתחברים אליו גדול להפליא (הוא מגיע עם בלנדר ומטחנת בשר, אבל אם רק ארצה אוכל לרכוש מסחטה לפירות קשים, אביזר להכנת פסטה, שלל קוצצים וטוחנים ומה שהכי מצא חן בעיניי - מסחטה לעשב חיטה, למקרה שקדחת הבריאותיות תתקוף אותי שוב). בשבת אנסה אותו לראשונה ואתן לו ללוש לי בצק ללחם (שזה אמנם קצת פחות כיף מללוש אותו ביד, אבל עדיין ישאר לי שלב הוצאת האגרסיות שאחרי התפיחה הראשונה).

 עדיין במיקסר יד (+מתקן שעליו הוא עומד) הישן, אנסה היום לעשות עוגת תפוזים וקוקוס. אתמול ניסיתי, יצא מאוד מאוד נחמד, אבל נדרש שם שיפור קטן, ולכן אני עוד לא מפרסמת את המתכון. רק אגיד שזה שייך לקו עוגות הקונפיטורה שלי.

 ואם מישהו מעוניין במיקסר יד + מתקן שעליו הוא עומד ואפילו מכסה לקערה למניעת התזה ושני סוגי מקצפים - שיגיד עכשיו.

 ללאומי קארד יש עכשיו עניין כזה של המרת נקודות לכסף. מי שזה רלוונטי בשבילו קיבל הביתה כרטיס מגנטי שעליו יש להטעין דרך אתר האינטרנט את הנקודות ואז אפשר לשלם עם הכרטיס המגנטי הזה ברשתות המשתתפות במבצע. לא זוכרת כרגע מיהן הרשתות האלה, אבל מבחינתי העובדה שיש שם את קפה ג'ו היא מאוד חיובית, ולכן בחודשים הקרובים אבקר בסניפי קפה ג'ו בתדירות גבוהה.

 אלא שהבוקר גיליתי שאת סניף קפה ג'ו ברחוב החשמונאים החליף קפה קפה, אז נראה מה אעשה. אולי אתרכז בסנדוויצ'ים אחרי הפילאטיס בסניף של מרום נוה.

 ועניין אחרון שלא קשור לאוכל או לצרכנות: מי שיש לו ערוץ 8 מוזמן לצפות הערב ב-21:35 (או לחפש שידור חוזר בלילה, כי בכל זאת יש ליגת האלופות באותה שעה) בסרט הנהדר "מוות בסנטה לנד". זה על עיירה אחת באלסקה ששמה North Pole ורוח הכריסמס שורה בה בכל ימות השנה. אלא שהדבר הזה כנראה קצת מחרפן את הילדים שם. מאוד מומלץ. בחיי.

(אה, על מי אני עובדת? זה מיועד בשבילי כי בטח תיכף אשכח את זה)

1 כוס קמח שוקלת 130 גרם נטו.

1 כוס סוכר שוקלת 194 גרם.

חצי כוס שמן שוקלת 96 גרם.

עדכון: בתגובות תוכלו למצוא קישור לקובץ עם הרבה המרות כאלה של משקל/נפח.

עדכון 2: הכנתי היום לחם גבינת עזים וזיתים ויצא מאוד מוצלח.

ובכן, טעות ודאית בכמות הצ'ילי וטעות כמעט ודאית בכמות השמרים הביאה אותי למסקנה שמסוכן לסמוך על המתכון שתכננתי ללחם שוקולד, תפוז צ'ילי שכתבתי עליו פה אתמול, ולפיכך לקחתי מתכון של רוני ונציה ללחם שוקולד, ועשיתי בו שינויים כי להוסיף לו גם תפוזים (וצ'ילי).

המצרכים:

שליש כוס ועוד כף חלב חמים

2.5 כפיות שמרים יבשים

חצי כפית סוכר

4.5 כוסות קמח

שליש כוס סוכר

שליש כוס אבקת קקאו הולנדי (כהה)

2 כפיות מלח

חצי כפית צ'ילי (עד כפית, להרפתקנים)

קליפה מגוררת משני תפוזים

חמש שמיניות כוס מים פושרים

חצי כוס מיץ תפוזים

שמינית כוס ליקר תפוזים

1 חלמון

30 גרם חמאה רכה

1 כוס שוקולד מריר צ'יפס

1 כוס תפוזים סיניים ממותקים חתוכים

אופן ההכנה (ידנית):

שמים בקערית את החלב, מפזרים מעל שמרים וחצי כפית סוכר. מערבבים ומשהים בצד כמה דקות ע שהתערובת תוססת

מערבבים בקערה גדולה את הקמח, יתר הסוכר, הקקאו והמלח.

עושים גומה באמצע ומוסיפים את תערובת השמרים ואחר כך את כל שאר החומרים (לא כולל השוקולד והתפוזים הסיניים).

מערבבים במזלג עד שהוא כבר לא מערבב כלום ואז ממשיכים בידיים.

אחרי שנוצר משהו ראשוני שנראה כמו בצק מוסיפים את השוקולד והתפוזים ולשים בכיף כעשר דקות (מספרים לי שזה חשוב. לא לתחמן ולקצר את התהליך). הבצק צריך להיות בסוף גמיש, רך וקטיפתי

מניחים את הבצק בקערה משומנת ומשמנים גם אותו. מכסים ביריעת ניילון ומניחים להתפחה כשעתיים בטמפרטורת החדר (בתנאי שהחדר לא קפוא).

חובטים בבצק במרץ ובאגרופים שלופים ומוציאים עליו את כל האגרסיות שלכם. חוצים לשניים ועושים שתי כיכרות, שאותן שמים על תבנית שטוחה מרופדת בניייר אפייה.

מכסים ביריעת ניילון משומנת ומניחים בצד כשעה

בינתיים מחממים תנור ל-20 מעלות

מסירים את הניילון ואופים 13-15 דקות. מנמיכים את החום ל-180 מעלות ואופים עוד עשרים דקות עד שקליפת הלחם שחומה וקשיחה והקשה עליה מניבה צליל חלול ויפה.

מצננים על רשת ופורסים רק אחרי צינון מלא

יש אנשים שכשהם אומרים, לעצמם או לאחרים, שהם חושבים מתישהו לעשות משהו - להתעמל, לקנות דבר כזה או אחר, להסתפר או להתחיל לאפות לחמים - הם מתכוונים שעקרונית יש להם כוונה כזאת. לא ברור מתי היא תמומש, אם בכלל. כשאני אומרת משפט כזה, בדרך כלל זה קורה לכל המאוחר למחרת.

וכך, בלי נדר, מחר אאפה את הלחם הראשון שלי, ובתור מתכון ראשון בחרתי בלחם השוקולד-תפוזים-צ'ילי הזה. ובזמן שנותר עד מחר ב-12:00, זמן תחילת העבודה, אתם רשאים לתת לי טיפים ולענות על שאלותיי. למשל, מה הסיפור עם המגבת הלחה? איך מגיעים למצב שיש לכם מגבת לחה? כמה זה 10 גרם צ'ילי בחלקי כפית? אני אמורה ללוש את זה ביד או שאפשר במיקסר? מה משמעות הכלי עם הקרח בתחתית התנור? מה זה עושה? וכל טיפ אחר שתוכלו לתת לי.

 אתמול עלתה בערוץ 1 ב-20:00 הסדרה "הלוחש לכלבים", שתשודר בימים ראשון עד שלישי, וביום רביעי תעלה באותו מקום ובאותה שעה "הסוריקטות", שתשודר ברביעי ובחמישי. הסדרה הראשונה היא מעין "סופר נני" לכלבים. יש איזה מומחה שאנשים שכלביהם בעייתיים קוראים לו והוא מטפל בבעייה. חובבי חתולים ימצאו את עצמם מרימים גבה לא פעם אל מול החיות הפרימיטיביות האלה שכל הזמן צריך להזכיר להם מי מנהיג הלהקה. "הסוריקטות", לעומת זאת, היא סדרה מקסימה שעוקבת אחרי משפחת סוריקטות באפריקה, כולל קריינות שהופכת אותן ליותר אנושיות. מצד שני, מי שחושב על "הסוריקטות" כאופציה נעימה לצפייה בחדשות שמשודרות באותו זמן בערוצים האחרים עלול לגלות שאכזריות הטבע עלולה להיות קשה לא פחות מאכזריות האדם.

 אם אתם רוצים לקנות ג'ינס והדגם והמידה ידועים לכם, נסו את האתר הזה. הוא אמנם נראה קצת מעאפן, אבל קניתי דרכו ג'ינס שגם עלה, כולל משלוח, 250 שקל (מדובר בדגם jinx של LEE, לטובת מי שרוצה להשוות מחירים בארץ), גם הגיע מהר וגם לא לקחו ממני מכס. אופציה נוספת על אותו עקרון תמצאו כאן. 

 אני *ככה* קרובה לנסות לשלוח את ידי בשמרים. על הפרק: המתכון הזה של רוני ונציה ללחם שוקולד (שאוסיף לו כמובן אגוזים).

במתכון המקורי של עוגת הבירה נכתב שאפשר להגיש אותה עם קצפת בטעם קרמל, אז כשרכשתי את כל המצרכים הדרושים קניתי גם שמנת מתוקה. אבל אז התגלה שעוגת הבירה מושלמת כמו שהיא ונותרתי עם בקבוקון שמנת מתוקה במקרר. למרות שאחת השחיתויות האהובות  עליי זה להכין נס קפה עם שמנת מתוקה במקום חלב, החלטתי בכל זאת לנצל אותה לעוגה חדשה וכך (כלומר דרך גוגל) הגעתי לעוגת השמנת קינמון של קרין גורן.

במקום כוס ורבע סוכר השתמשתי בכוס אחת (כלומר בחצי, כי עשיתי רק עוגה אחת), ועדיין יצא קצת מתוק מדי לטעמי, ובמקום 3 כפיות קינמון (הידעתם שכף אחת = 3 כפיות?) שמתי שתי כפיות ועוד כפית מתערובת התבלינים הלא כל כך סודית שלי. על אופציית האפרסקים, שנראתה לי תמוהה, החלטתי  לוותר, אבל אולי כדאי לנסות אותה. בכל אופן, למרות שהעוגה יוצאת מאוד יפה, אני לא יכולה להגיד שאני ממש מרוצה. היא לא מספיק מעניינת לטעמי וחסר לה עומק ואני תוהה איך לשדרג אותה. קוביות פרי זה דווקא רעיון לא רע. גורן מציעה שימורי אפרסקים, אני חושבת על אגסים (ברור שטריים). אופציה נוספת היא להוסיף שוקולד מריר צ'יפס, והדבר השלישי שחשבתי עליו הוא להוסיף פשוט קליפת תפוז מגוררת, שתיתן לעוגה את הטוויסט שחסר לה. אפשר גם תפוזים סיניים ממותקים חתוכים. רק עשו לעצמכם טובה: אם אתם מתכוונים להוסיף פירות לעוגה, הקטינו עוד את כמות הסוכר הבסיסית.

עדכון יום ראשון: איכשהו העוגה הזאת משתפרת אחרי יומיים והתגובות בעבודה מאוד טובות.

אה, לא באמת. פשוט יש לי דרכים משונות לשעשע את עצמי. אבל שיצליחו בכל זאת.