 כינוי:
בת: 53 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 3/2003
קללת מדריכי הטלוויזיה
לפני זמן קצר פורסם כי החל ממחר ישדר ערוץ 10 רק חדשות, תוכניות רכש ותוכניות בשידור חוזר ויכול להיות שבקרוב הוא לא ישדר כלל. שאנשים רציניים ממני ידונו בהשלכות של זה על שוק התקשורת בארץ, אני רוצה לדבר על החיים הקשים שעושה ערוץ 10 לעורכי מדריכי הטלוויזיה השונים.
רייטינג נסגר ביום ראשון, פנאי פלוס כנראה גם וגם המדריכים שמתפרסמים בימי חמישי ושישי נסגרים לכל המאוחר בשעות הבוקר המאוחרות של יום שלישי. גם אם אנשי רייטינג ופנאי פלוס יישארו עכשיו ערים כל הלילה, הם לא ידעו במדוייק את לוח השידורים לשבוע הבא וספק אם ברגעים אלה יש מישהו שיודע.
כתוצאה מזה, יש לצפות ששום מדריך טלוויזיה שיתפרסם בסוף השבוע הזה לא יהיה מעודכן ובעיתון לא מעודכן לא שווה אפילו לעטוף דגים.
| |
במיטה עם דנה ספקטור
במסגרת מלחמת הטורים בין "7 ימים" ל"סופשבוע" - התווסף השבוע למוסף של ידיעות טור חדש של דנה ספקטור. את ספקטור אין צורך להציג. כתבותיה מלאות החן ידועות ואהובות. היא נוטה להביא הרבה מעצמה לכתבות ו/או ראיונות שהיא עושה, אבל בדרך כלל זה לא מפריע. כעת, עם המדור החדש, היא תצטרך לעסוק כמעט רק בעצמה.
במדור הראשון, למשל, היא מספרת על המעבר לגור ביחד עם בן זוגה. היא מספרת שם על החששות מהשגרה המטרוננגת ומהתמעטות הסקס ומכך שהיא צריכה עכשיו להשתדל הרבה יותר בשביל הדייר השני בדירה. כל זה מלווה בתיאור של איזה ספר ניו אייג'י חדש והתייחסות לכמה מהעצות שבו.
אני מקווה שזה היה חד פעמי ואייחס את זה לייסורי הלידה של המדור, כי בצורה הזאת היא נראית כגירסה של ליהיא לפיד. גירסה שנונה ויודעת לכתוב של ליהיא לפיד, אבל עדיין - מדנה ספקטור אפשר לדרוש ולקבל יותר.
למעשה, אפשר אולי לעשות השלכה בין נושא המדור הראשון לכל רעיון המדור הזה. גם אנחנו הורגלנו עד עכשיו לקבל את ספקטור בתדירות לא קבועה וככה זה היה מסעיר ומהנה יותר. מעכשיו, מערכת היחסים של הקוראים ושל ספקטור התמסדה והחשש הגדול ביותר הוא שהשגרה תהרוס את ההתרגשות ואת המתח המיני.
| |
אם אין לחם, שיאכלו תלושים
"עוגייה: 80 קלוריות / קינוח גורמה ממזנון העובדים של 'ידיעות אחרונות', מהדורת 2003 של עוגת חנק. משהו מתוק לפסח, במקום תלושים". הכותב: אבנר ברנהיימר. האכסניה: 7 ימים, מוסף הדגל של ידיעות אחרונות. התירוץ: ביקורת (הזויה במקצת) על הספר "לאכול ולרזות" של רחל גרנות. העילה: ביטול תלושי השי לפסח לעובדי העיתון. הריספקט: לעורכ/ת המוסף (רותי יובל, למיטב זכרוני. במפתיע, הקרדיט לא מופיע במוסף עצמו), שמאפשר/ת לעובדים לשחרר קיטור ולכבס את הכביסה המלוכלכת בפומבי (אחרת הם ילכו להלשין ל"מי נגד מי").
אני כבר ממתין בקוצר רוח לסקירה השנתית של השי לחג בעיתונות הישראלית במדור הרכילות של "העיר", ציפורה.
עידו לא-אמין
ב/גברת עם סלים
עדכון: אכן כן. במקום להילחם בו, החלטתי לתת לו. הרשאה. ומעניין שהוא מזכיר את ספיישל השי לחג בציפורה (שאגב, יחד עם ספיישל הבדיחות שמופיע לפעמים, נעשה כי העיתונים בחגים נסגרים מוקדם יותר ואין אפשרות להכניס למדור ידיעות אקטואליות על מי נצפה עם מי ומי כבר לא עושה נעים בגב למי, והרי ידוע שחיי האהבה של ידוענינו הם עניין מאוד נזיל), כי בדיוק תהיתי ביני לביני האם יהיה השנה ספיישל כזה, מכיוון שמצב העיתונות הוא כה רע, שיש חשש שאף אחד מהעיתונים לא יתן שי לעובדיו - גע"ס
| |
קורבן או מפלצת?
לא פחות משלוש כתבות על אנס הילדות איתי ליבוביץ' מתפרסמות היום. בהעיר, עיתון תל אביב וסופשבוע של מעריב. אפשר להתמם ולטעון שאנס הוא אנס הוא אנס, אבל לאנס אשכנזי שגר באבן גבירול ולמד בעירוני א' יש ערך עיתונאי גדול יותר מלאנס מזרחי שגדל בדרום העיר. ערך עיתונאי, אגב, לא אומר שהוא צריך לקבל יחס סלחני ונדמה שדווקא במקרה הזה ניכרים סימני רחמים כלפי האנס. אולי זה קשור לעובדה שהקורבנות שלו לא יכולות להתראיין מפאת קטינותן, להעיד על הצד המפלצתי שלו ולגרום לקוראים לשנוא יותר את האנס. אולי, אבל לא רק.
מעריב ראיין את אמו ואחיו של ליבוביץ', מה שגורם לכך שהכתבה מכילה תלונות על טיפול לקוי של מערכת החינוך, היותו של ליבוביץ' קורבן ומסכן באופן כללי.
גם בהעיר מתראיינת אמו, בנוסף לאחיו ומספר חברים. בהעיר הוא אמנם יוצא קצת פחות קדוש מעונה, אך עדיין ניכרת סלחנות מסויימת שנוסעת מדברי המרואיינים.
ואילו בעיתון תל אביב הוא מתגלה כהכי קרוב למפלצת, בעקבות עדויות של אנשים ששירתו איתו, אנשים שאינם חברים שלו ושהכירו אותו ונשים עמן היה לו קשר.
ורק הערה: בכתבה במעריב ניתנו שמות בדויים לאמו ואחיו של ליבוביץ', בעוד שבכתבה בעיתון תל אביב וגם בידיעות קודמות הוא מוזכר בשמו האמיתי, אסף. לא זכור לי שנתקלתי בשמה האמיתי של האם.
| |
ציפורה הרוסה
בסוף מדור הרכילות של העיר (לפני הדוגמנית והבדיחה) מופיעה הידיעה הקצרה הבאה: "ליאורה גולדנברג-שטרן וציפורה כבר לא. גולדנברג-שטרן, אין כמו נמרודי ודנקנר? "איך השגתם את הטלפון שלי? אני לא נוהגת לשתף מדורי רכילות בחיי הפרטיים"".
נעזוב רגע את השאלה מה מעריב עושים עם כל עשרות האנשים שהם מייבאים אליהם, ונספר שהקרדיט לגולדנברג-שטרן כציפורה ניתן רק במהלך השנה האחרונה (בעמוד התוכן) ונשאלת השאלה האם מחליפתה, כתבת החינוך של העיתון, תמשיך לקבל קרדיט.
| |
לא הכל זה רייטינג
מאמר המערכת של רייטינג השבוע, מביא איתו בשורות. יובל נתן, העורך, מספר שם על צלם המערכת עפר חן, שכבר שבועיים שוכב באיכילוב משותק ברוב גופו בגלל וירוס מסתורי.
"הרבה שיחות ניהלנו בשבוע האחרון", כותב נתן, "ואני בהחלט יכול להגיד שגם אצלי נפל אסימון. עוד לא ברור איך זה ייראה, עוד לא ברור מהם החוקים החדשים, אבל מעכשיו נעשה מאמץ להיות הרבה פחות רעים...אף פעם לא באמת האמנו במשואה של רע=מעניין, טוב=משעמם, אבל יותר מדי פעמים עבדנו לאורה".
נתן מבטיח שהשינוי לא יהיה דראסטי. אני מבטיחה לעקוב.
| |
ברוחב לב
אני לא יכולה שלא לתהות עד מתי ימשיכו ידיעות (ואיך זה במעריב?) להפוך את העמוד הראשון שלהם לעמוד רוחב עם כותרת בת שתי מילים לכל היותר. מה יהיה כשהאמריקאים יגיעו לבגדד או אם חס וחלילה יפלו פה טילים? איך אז הם יזעזעו את הקוראים? עם כל הכבוד, המלחמה הזאת עוד לא מספקת כותרות ממש גדולות שיצדיקו מעבר קבוע לעמודי רוחב. אפשר לחזור לעמוד ראשון אורכי (מה גם שהרוחב הזה ממש לא נוח לקריאה במיטה) ולהרחיב אותו רק אם באמת יקרה משהו חשוב.
| |
התנצלות
שתי התנצלויות יש לי הבוקר. אחת מקוראי הבלוג הזה, על העדרי בימים האחרונים. ככה זה, כולם חולים בכל מיני שפעות אקזוטיות ורק אני חטפתי את מחלת הרטרו אנגינה, וכדי להעצים את החזרה לילדות, אפילו נתנו לי רפאפן (שאותו זרקתי לפח. בהזדמנות אני אספר לכם איך לא חייבים לקחת אנטיביוטיקה כשיש אנגינה, גם אם הרופאה שלכם מתעקשת שזה הטיפול האפשרי היחידי).
ההתנצלות השניה שלי היא ממוסף העצות של לאשה. לפני כשבוע ירדתי עליו פה, אבל באופן מפתיע התגלתה בו עצה אחת די יעילה. באותו עיתון נכתבה עצה פלוס שרטוטים מסובכים על איך לקבל סדין עם גומי ככה שייראה נורמלי. ההסבר נראה לי מסורבל ולכן לא התייחסתי אליו ברצינות, עד שלפני יומיים ראיתי את יקיר הבלוג מקפל ככה סדין ומדובר ביצור מסוג גבר, שלא אמור להבין מי יודע מה בקיפול סדינים. מייד ניסיתי את התרגיל בעצמי ומתברר שהעצה אכן טובה (משהו שקשור להכנסת הפינות אחת לתוך השניה. זה באמת משהו שמסובך להסביר וקל מאוד כשרואים את זה.
תמונה בלעדית של מיטתה של הגברת
| |
עשה לך פסל ומסכה
אם כבר לעבור על חוקי אלוהים, עשיית פסל ומסכה היא האופציה הטובה יותר ומה יותר פסל ומסכה מטקס האוסקר שיתקיים הלילה?
גם אם הסרט האחרון שראיתם בקולנוע היה "אשה יפה", קצת קשה היה להתחמק מפסטיבל האוסקר שהיה פה בחודש האחרון. כל הערוצים מיהרו להכריז על ספיישלים ולסרטים הרגילים שהם משדרים צירפו את מילות הקסם "אוסקר", גם אם מדובר בסרט שהיה רק מועמד בקטגוריית האיפור.
אבל ההתרגשות, כרגיל, היא מנת חלקם של אלה שעשויים להרוויח ממנה - הלוויין במקרה הזה - ושל מבקרי הקולנוע, כי זה מה שהם עושים. כמדי שנה, הסתכנו המבקרים בהימורים. קבלו אותם ומחר בבוקר תוכלו לצחוק עליהם (ורק נוסיף פה כי כולם מסייגים את הימוריהם ונותנים גם הימור חלופי בשם הצדק או ההפתעה, אבל אני אקח פה את ההימור הבסיסי):
סרט:
יאיר רוה (העיר): שיקגו
דבורית שרגל (רייטינג): כנופיות ניו יורק
איתי קרני (וויינט): שיקגו
רוג'ר איברט (שיקגו סאן טיימס): שיקגו
תוצאת האמת: שיקגו. כולם צדקו חוץ מדבורית שהלכה נגד כל הסיכויים.
במאי:
רוה: מרטין סקורסזי
שרגל: מרטין סקורסזי
קרני: מרטין סקורסזי
איברט: מרטין סקורסזי
תוצאת האמת: רומן פולנסקי. אף אחד לא האמין שפולנסקי באמת יזכה, אבל שישה מיליון זה לא כסף.
שחקן:
רוה: אדריאן ברודי (הפסנתרן)
שרגל: ג'ק ניקולסון (אודות שמידט)
קרני: ג'ק ניקולסון
איברט: דניאל דיי לואיס (כנופיות ניו יורק)
תוצאת האמת: אדריאן ברודי. נקודה יקרה ליאיר רוה.
שחקנית:
רוה: ניקול קידמן (השעות)
שרגל: רנה זלווגר (שיקגו)
קרני: ניקול קידמן
איברט: ניקול קידמן
תוצאת האמת: ניקול יקירתנו. שוב דבורית היתה הטועה היחידה.
שחקן משנה:
רוה: כריס קופר (אדפטיישן)
שרגל: פול ניומן (הדרך לפרדישן)
קרני: ג'ון סי. ריילי (שיקגו)
איברט: כריס קופר
תוצאת האמת: קופר איט איז.
שחקנית משנה:
רוה: קתרין זיטה ג'ונס (שיקגו)
שרגל: קתי בייטס (אודות שמידט)
קרני: קתרין זיטה ג'ונס
איברט: קתי בייטס
תוצאת האמת: קתרין זיטה ג'ונס, האשה שאוכלת, נושמת וחיה בשביל שני אנשים, הביאה אוסקר הביתה.
תסריט מקורי:
רוה: פדרו אלמודובר (דבר אליה)
שרגל: פדרו אלמודובר
איברט: טוד היינס (הרחק מגן עדן)
תוצאת האמת: סופסוף הימור נכון לשרגל. חברי האקדמיה הראו לספרדים שזה שהם החליטו שאלמודובר לא יקבל אוסקר מטעמם, לא אומר שהוא לא יחזור הביתה עם הפסלון המוזהב.
תסריט מעובד:
רוה: דיוויד הייר (השעות)
שרגל: צ'רלי קאופמן (אדפטיישן)
איברט: צ'רלי קאופמן
תוצאת האמת: גם כאן הפסנתרן לוקח ואף אחד לא ניחש.
צילום:
רוה: שיקגו
שרגל: הדרך לפרדישן
איברט: הדרך לפרדישן
תוצאת האמת: צלם מת שווה אוסקר והצילום של הדרך לפרדישן לקח.
פסקול:
רוה: הרחק מגן עדן
שרגל: השעות
איברט: השעות
תוצאת האמת: פרידה. גם כאן אף אחד לא ניחש.
סרט אנימציה:
רוה: עידן הקרח
שרגל: לילו וסטיץ'
איברט: לילו וסטיץ'
תוצאת האמת: אף אחד לא ניחש. לזכות המבקרים הישראלים נגיד שהסרט הזוכה טרם הגיע לארץ.
ויש עוד כמה קטגוריות שנוותר עליהן כרגע. בהמשך היום אוסיף פה הימורים נוספים. אתם מוזמנים להסב את תשומת לבי להימורים שנמצאים ברשת.
| |
מין אוראלי בידיעות?
בידיעות לא יכלו להתאפק ונתנו לידיעה על ירידתה הצפויה של תוכנית הבוקר של מרב מיכאלי את הכותרת "מרב מיכאלי יורדת".
מובן שלמי שנתן את הכותרת ברור כפל המשמעות ומובן שהכותרת נבחרה במיוחד בשביל מיכאלי, באופן מודע או לא מודע כתגובה לפמיניזם הלוחמני שלה.
מה שעוד מובן זה שאין למיכאלי מה לעשות כנגד כותרת כזאת, כי לכאורה מדובר בכותרת תמימה לחלוטין וכל תלונה בוודאי תזכה לתגובה "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת".
בכל אופן, התוכנית באמת לא התאימה לשעת השידור שלה, מכיוון שקהל היעד שלה עדיין ישן בשעות השידור. מה שכן, יהיה חבל מאוד להיפרד משחר סגל, שהיתה הדבר המוצלח ביותר בתוכנית.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
