עניינימים

• הבוקר ברחוב שלי גררו מכונית שחנתה במקום אסור. על אנטנת המכונית התנפנף בגאווה סרט כחול-לבן. אתם חושבים שזה אומר שהוא יתייחס בסלחנות לעובדה שפינו את המכונית שלו?

• במודעת הפרסומת של מכבי חיפה לרוכשי המנויים שלה כתוב שיש "הסדר מיוחד לאנשי כוחות הבטחון המשתתפים במבצע ההתנתקות". מעניין איזה הסדר יש לרוכשי המנויים של בית"ר.

את רוב הדברים שכביכול לא יודעים עליי כולם ממילא יודעים. לגבי השאר - כנראה שיש סיבה מוצדקת לאי הידיעה.

חבל שאין לי שלט על הדלת שאומר "כאן גרה בחורה ששנתה קלה". לו היה לי שלט כזה, אולי הפורץ שהיה פה לפני כמעט שעה לא היה מנסה להכנס ולא היה מעיר אותי. החלק הפחות משמח הוא שלא ישנתי קל מספיק והתעוררתי כשהוא כבר בבית ואחרי שהוא כבר לקח לי את התיק. מצד שני, הוא בכלל נכנס מהחלון.

מהמשטרה אמרו שהוא פרץ לעוד דירה בבניין. זה מנחם רק בקצת. בכל מקרה אין שום סיכוי שאני ישנה לבד השבוע ואם למישהו יש 20 שקל להלוות לי זה יכול לעזור.

במגזין פרומו של מעריב מתפרסמת היום כתבה על סלבס יהודים-אמריקאים. נראה שזה מסוג הכתבות האלה שפעם בכמה זמן חייבים לעשות אותן ולא על זה אני מתלוננת. בכתבה אמנם מצויין שמדובר ברשימה חלקית, אך המחדל הוא בהשמטתו של אדם סנדלר מהרשימה. סנדלר, לבד משאר מעלותיו, אחראי לשיר החנוכה, שעושה בדיוק את מה שעושה הכתבה - מאזכר יהודים מפורסמים ומצליחים.

לפני כשנתיים, במסגרת סרט האנימציה "שמונה לילות מטורפים", עדכן סנדלר את השיר ואף שילב אותו על רקע כתוביות הסיום.

הבוקר פורסם בידיעות סיפורה קורע הלב של סיגלית (השם בדוי מפאת שכחונה של הכותבת), שחגגה בשבת את יום הולדתה החמישי וחבריה לא יכלו להגיע לאירוע בגלל סגירת גוש קטיף ולכן היא נאלצה להסתפק באורחים מהגוש.

סליחה, כן? אבל למה שלילדה בת חמש יהיו חברים שלא מהיישוב שלה או מהיישובים הסמוכים? מי לעזאזל העיתונאי שנפל במניפולציה הזאת? אם כבר, מדובר בחברים של ההורים והרי ידוע שאירוע רב משתתפים מהווה טראומה גדולה לילדים קטנים. הרבה יותר מהטראומה של ההורים שלה, על זה שהגיעו פחות אורחים.

על מחבלים מתאבדים מתוצרת מקומית נהוג להגיד שלא היה להם מה להפסיד. במחנה הפליטים שממנו הם הגיעו היה צפוף, הביוב זרם ברחובות, לא היתה עבודה והמצב היה חרא.

בעקבות הפיגוע בלונדון, שנעשה בידי ארבעה מתאבדים שלא חיו במחנה בפליטים אלא בצפון אנגליה ושלפחות לאחד מהם היתה עבודה בתור מורה בבית ספר לילדים מוגבלים (כלומר, עד לפני שבוע ויום אפשר היה ממש להגדיר אוו כאדם טוב), אולי כדאי לבחון שוב את הטענה הזאת.

האם באמת המחבלים המתאבדים מתאבדים כי אין להם מה להפסיד? האם פיגועי ההתאבדות שאצלנו לא נעשים ממניעים של פנאטיות דתית כמו הפיגועים בשאר העולם המערבי? האם הטענה שאין להם מה להפסיד היא לא בסך הכל דרך קלה להתמודד - כי אנחנו יכולים לגרום לזה שיהיה להם מה להפסיד על ידי זה שנשפר את מצבם, אבל אנחנו לא יכולים להוציא מראשם את הקנאות הדתית.

בזמן שכולם חשבו שנועה הולכת להכנס להריון מנחי, כותבי "השיר שלנו" הביאו אותה בטוויסט ועכשיו נינט בהריון ולא ידוע מי האבא.

השבוע ראיתי גם רבע פרק של "טלנובלה (ע"ר)" וקצת היה מביך לראות את בדיחות הברנז'ה שם, שבוצעו טוב יותר כבר בעונה הראשונה של הש"ש. מצחיק גם לראות את צופי הכבלים מתלהבים נורא, כמעט כמו שאנחנו התלהבנו בעונה שעברה.

אגב, אני קרובה להתייאש מ"פיק אפ". הסדרה הזאת פשוט עושה לי כאב עיניים (ויש עוד כמה בעיות).