עניינימים

ואפרופו ספרים, מעניין איך האק פין היה מתמודד עם קטרינה. 

זה היום הראשון של החופש שלי ובניגוד לתוכניותיי שלא לצאת מהמיטה, בכל זאת עשיתי הרבה:

מעבר לעניינים הוטרינריים, בצהריים התקשר אלי איש שאמר שהוא מצא את התיק שלי, שנגנב לפני כחודש. היה בו הכל, מלבד כסף וכרטיסי אשראי, כך שעכשיו יש לי שתי תעודות זהות. בנוסף התיק היה מלוכלך בפרחי בוגונביליה יבשים שכנראה צומחים במקום שבו הוא נזרק.

אחרי שישנתי קצת, הכנתי צ'ילי קון קרנה א-לה חייש ויש לי כמה הערות: דבר ראשון, אילתרתי בדבר הכי חשוב ובמקום ללכת לקצב לקנות שייטל, הסתפקתי בבשר בקר טחון מהסופר (אבל בכל זאת טרי, כי גם לי יש קוים אדומים). בכסף שחסכתי אני אקנה שוקולדים באיכות ממש טובה, כדי שיהיה לי מה להביא לחייש כשאבוא לבקר אותו באיכילוב לאחר שיעבור ניתוח מעקפים בגיל 27. מאותה סיבה גם הסתפקתי בשמן קנולה רגיל ולא בשומן אווז. גם הערבוב מדי 3 דקות היה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אבל האש היתה ממש נמוכה, ערבבתי בתדירות סבירה וכלום לא נשרף. היה מאוד מוצלח והאורח גם אמר שהיה מאוד טעים ומנחם.

בהמשך הערב: לחפוף את החתולה עם איזה חומר משחית. אמנם מדובר בחתולת מים, אבל בכל זאת צפוי כנראה קרב לא פשוט.

עדכון: מבצע שמפו הסתיים בהצלחה והאובייקט נקי אך לא מרוצה:

עדכון 2: גם החפיפה לשני החתולים האחרים עברה בשלום ואפילו חזרתי עם תובנה: שתי הבנות סבלו והתנגדו, אבל לא הוציאו הגה, בעוד שהחתול הגבר הענק צרח כאילו שוחטים אותו. בכל אופן, הנה נאס"א הקטנה שהתחילה את הכל:

לווטרינרית הספיק מבט אחד על היד שלי בשביל לדעת שלא עקיצה, לא גוש קטיף ולא שום דבר. מדובר בזיהום של פטריה בשם מיקרוספורוס קניס או משהו דומה, והשם המקובל של מה שהיא עושה הוא גזזת, אם כי לא כזאת של השיער, אלא של העור.

הטיפול, לאנשים כמו גם לחתולים, זהה (משחה או כדורים במקרים קשים), אבל את המרשם שלנו נצטרך לקבל מרופא של בני אדם.

מחר יום הבלוגים הבינלאומי והתבקשנו להמליץ על חמישה בלוגים חדשים (בשבילנו). עכשיו אני בדילמה: מצד אחד, יש לי פה את המגיב האלמוני שבאחת מתגובותיו שכח למחוק את הקישור לבלוג שלו. זה בהחלט בלוג חדש עבורי, אבל השאלה היא האם מנומס להמליץ על בלוג שכותבו לא התכוון שאדע על קיומו?

וגם אם כן - מאיפה אמצא עוד ארבעה בלוגים חדשים? טוב, אני יוצאת למסע חיפוש.

והנה המומלץ הראשון שלי: את הבלוג של יוני ג'ירף גיליתי במקרה כשהחזרתי לעצמי את מנוי הפרו ובדקתי מיהם האנשים הטובים שמקשרים אצלם לבלוג שלי. אין לי מושג מיהו, אבל מקריאה בבלוג שלו עולה שמדובר בקיבוצניק עם נשמה רומנטית. קבלו אותו.

ועוד אחד: את הבלוג של ניתאי גיליתי בסוף השבוע האחרון כשהוא הגיב אצלי. מדובר בבחור רזה מדי (על פי תיאורו בראש הבלוג), חייל שתיכף הולך לקורס קצינים וגר באילת. אה, ואין ספק לגבי היותו רהוט.

טוב, זה יותר פשוט ממה שחשבתי: את מוגבל (ל-255 תווים) אני מכירה בערך מהפעם הראשונה שהתחברתי לאינטרנט, אי אז ב-97', אבל הקשר בינינו לא היה רציף. לפני כשבוע נזכרתי שבעצם הוא עובד די קרוב לעבודה החדשה שלי (חדשה כבר חצי שנה) ואולי כדאי שניפגש לצהריים. שלחתי לו מייל והוא מייד ענה לי והתברר שהוא בכלל בטיול בארגנטינה והוא חוזר רק באוקטובר. בינתיים, הוא מנהל בלוג מסע. הוא כותב באנגלית מנקודות מזדמנות, אבל קורא עברית, למקרה שתרצו להגיב לו.

מכירים את הפרח כובע הנזיר? אותם פרחים כתומים-צהובים-אדומים שמשמשים גם כמרכיב ססגוני בסלט ונראים ככה:

מישהו מוכן להסביר לי מאיפה הם קיבלו את שמם? כי הרי ידוע שכובע של נזיר נראה בכלל ככה:

רציתי לשאול לאן נעלמה חני ליבנה, הזמרת שקולה מסוגל לחדור גם ללב המבוצר ביותר. הסיבה שנזכרתי בה היא ששמעתי את הביצוע המרטיט שלה ל"החול יזכור" של נתן יונתן ונחום היימן. אז גם נזכרתי שנחום היימן הוא אחד המלחינים האהובים עליי.

בכל אופן, במסגרת השאלה, גיגלתי את ליבנה וגיליתי את האתר נוסטלגיה סי.די, ובו מבחר גדול של דיסקים מפעם במחירים של פעם. עיון קצר בסעיף "קצת עלינו" באתר גילה שאותו היימן הוא מנהל התכנים ועורך האתר. אז אחרי שקניתי שם שלושה דיסקים (שניים של ליבנה ועוד אחד של שירי רחל), שלחתי לו מייל שאמרתי לו שהוא אחד המלחינים האהובים עליי, כי בני דורו הולכים ואוזלים וכשיבוא היום והעיתונים יתמלאו במילים חמות עליו, אני אדע שאמרתי אותן לו.

את הכובע שלו, שהוא הבטיח לתת לי, הוא החליט למכור, ולעומת זאת בארבעה לילות שישנתי אצלו אחרי הפריצה נעקצתי כדבעי. בהתחלה חשבתי שאלה סתם יתושים רגילים, אבל מסתבר שכנראה מדובר ביתושים מתנחלים שהחליטו להתנקם, או אנופלס, או יתושי קדחת הנילוס המערבי, או שושנת גוש קטיף או משהו.

הסימפטומים הם גירוד שלא עובר ומעין קרום שלא ברור אם הגיע מרוב גירודים או בגלל היובש שיש באוויר או בגלל שזה לא יתוש רגיל. מישהו מבין פה ביתושים?

אז הנה אנחנו מתבשרים ששיר תשיר ראשונה, אחריה מישה ובסוף יהודה. על השירים שהם ישירו כבר דיברנו, אבל שימו לב לחלק מצחיק בידיעה של NRG: "כדי להגביר את תחושת החג, יופעלו גם נקודות שידור בערי המולדת של הפיינליסטים: חיים אתגר ישדר מקריית עקרון, בקי גריפין מדימונה, אנסטסיה מיכאלי מקייב".

מקייב, לא פחות. כאילו הבנאדם לא עלה לארץ והכריז על ישראל כביתו.

בערב יתארחו גם כמה מהפיינליסטים של כוכב נולד לדורותיו וביניהם נינט שתשיר את "אין לי ארץ אחרת". יהיה מרגש במובן הרע של המילה.

ובבית משפחת עם סלים מורגשת תכונה ומתארגנת אף צפייה משפחתית.

והנה החתול והסורגים של קוקסטה. ושימו לב לדימיון בין הסורגים בשתי התמונות. מפאר היצירה האדריכלית של שנות הארבעים.