עניינימים

זוכרים שכתבתי פה בתחילת החודש שסיפרו לי על חנות קוסמטיקה מקוונת שעושה משלוחים חינם לארץ כמה ימים אחרי שעשיתי כבר הזמנה דרך מאסטופ? אז לכאורה שילמתי דמי משלוח וטיפול למאסטופ במקום שכל החלק הזה יהיה בחינם וזה היה אמור לצער אותי, אבל מכאן העלילה מסתבכת.

כי כשהחבילה הגיעה לארץ, פקידי המכס החליטו להתעלל בה ובי. ראשית הם טענו שמדובר בתוספי תזונה וביקשו שאמלא הצהרה שמפרטת באיזה תוספים מדובר ושאצהיר כי הם מיועדים לשימוש אישי ושלא יהיו לי כל תלונות למשרד הבריאות.

אחר כך (ולא חלילה באותו הזמן) הם אמרו שבגלל שביקשתי שהחבילה תגיע עם שליח לעבודה שלי ולא הביתה (וזה בגלל ש-DHL עובדים רק עד 17:00), אני צריכה להוציא מכתב על נייר רשמי של העבודה שאומר שמדובר במשלוח פרטי לשימוש עצמי ולא משהו עסקי.

אחר כך הם גילו שבחבילה יש גם כמה דוגמיות (כי מיורד חברה נדיבה שמצרפת לכל משלוח דוגמיות), ואז הם ביקשו שאפרט את שוויין של הדוגמיות.

אחר כך, אחרי שאמרתי שמכיוון שאין שום דרך לתמחר דוגמיות חינם (דוגמיות, כן? כלומר מוצר קטנצ'יק) אם הם לא מצליחים להתמודד עם זה הם יכולים להוציא פשוט את הדוגמיות מהמשלוח, הם שחררו את המשלוח, שהגיע דווקא עם הדוגמיות, אבל ללא שני מוצרים בגודל מלא. מוצרים ששילמתי עליהם (ביחד) 120 דולר.

ורק אחרי עוד דין ודברים הם הסכימו לשחרר גם את שני המוצרים החסרים.

והדבר היחיד שהציל אותי מתלישת שיערותיי או ביקור בסניף המכס עם להביור היה העובדה שאת כל הדין והדברים האלה עם המכס עשו אנשי מאסטופ ועבודתי הסתכמה רק בהתכתבויות ארוכות עם הנציג רונן (ואם אנשי מאסטופ קוראים את זה עכשיו, הם מוזמנים לתת לו בונוס שמן לראש השנה. אם אי פעם אחזור לקנות דרכם זה רק בגללו) והמצאת המסמכים שדרשו ממני. זה בקלות היה שווה את דמי המשלוח שלהם.

אופן ההכנה: 

1. מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך ‭160)‬ מעלות).
   
2. במכל מעבד מזון טוחנים את האגוזים עם ‭1/4‬ כוס מהקמח, עד לקבלת אבקה (לא לעבד יותר מדי, כדי שהתערובת לא תהפוך למחית).
   
3. בקערת מיקסר מקציפים את החמאה עם הסוכר בעזרת הוו השטוח, עד לקבלת תערובת תפוחה וקלילה. מוסיפים את הנוטלה ומערבבים. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו ומערבלים היטב לאחר כל הוספה. לבסוף מוסיפים את הווניל. 
   
4. מנפים ביחד לקערה בינונית את כוס הקמח שנותרה. מוסיפים פנימה את האגוזים הטחונים ומערבבים היטב. במהירות נמוכה מוסיפים את תערובת האגוזים לתוך בלילת הבצק ומערבלים מעט, רק עד לקבלת תערובת אחידה. 
   
5. מעבירים את התערובת לתבנית אפייה משומנת  ואופים כשעה עד שהעוגה בצבע זהוב וקיסם המוחדר פנימה יוצא נקי (אם העוגה משחימה מדי, מכסים בנייר אלומיניום רופף‭.(‬ מצננים בתבנית על רשת 10 דקות, מסירים את התבנית וממשיכים לצנן על רשת.

קפצתי היום לווטרינרית כדי לקנות לשבתאי את הסמים שלו, ונתקלתי שם בדפים עם המידע הבא (אולי בערב אצליח לסרוק את זה. בינתיים הנה הטקסט):

שימו לב: שכונת בורוכוב בגבעתיים ושכונות סמוכות בר"ג

סוטה המתחזה לאדם שמחפש את החתול שלו מסתובב ברחובות ובחצרות שלנו ושוחט חתולים באופן סדרתי.

נא להתקשר למשטרה מייד אם אתם רואים או שומעים אותו. רצוי לצלמו מייד בכל מצלמה נגישה.

הוא מסתובב בימים ובלילות, בשעות לא סדירות, בידו קסדה בעזרתה כנראה הוא הורג את החתולים.

תלונה וקלסתרון הוגשו במשטרת רמת גן וגבעתיים, וכן נמסרה הודעה לפיקוח העירוני.

האיש מסוכן. היום חתולים, מחר מי יודע... יצר ההרג שלו בלתי נשלט והוא מבצע את רציחותיו יום יום.

מראהו: קומה בינונית-גבוהה, בהיר, בן 25-30, גלוח ראש, שפתיים עבות, אף בשרני, מבנה גוף מלא, ידיים ורגליים עבות, משוחח בנימוס, באופן הגיוני, בעברית צחה וללא כל מבטא זר.

בחמישי בערב הבחור נסע לחו"ל. לראשונה מזה עשרה חודשים חזרתי לישון לבד והביטוי הראשון של זה הוא בחלומות שלי. פתאום חזרו לי כל החלומות החרדתיים שלי (לא שהם נעלמו לגמרי בעקבות העובדה שיש מי שישן לצדי, אבל הם הצטמצמו מאוד). לא מדובר בחרדות שקשורות דווקא אליו, אלא באופן כללי לחרדות שלי בחיים.

הלילה, למשל, חלמתי שאני צריכה להכין עבודה לאוניברסיטה. הכנת עבודות זה הסיוט הכי גדול שלי. בגלל הפרעות הקשב והריכוז הלא מאובחנות שלי (תזכורת לעצמי: לצפות בסדרה של דנה ויס שעולה ביום חמישי בערוץ 2) אני לא מצליחה לבצע את הפעולה הפשוטה של סיכום חומר, כי אני לא מצליחה להחליט מה יותר חשוב ומה פחות. את התיכון הצלחתי איכשהו להעביר עם המגבלה הזאת, אבל באוניברסיטה זה כבר היה בלתי אפשרי.

בלילה שבין חמישי לשישי חלמתי שאני לא מוצאת את הנעליים שלי ולכן לא יכולה לעלות למגרש ולשחק. אני לא זוכרת באיזה מגרש בדיוק מדובר, נדמה לי שבייסבול (אם כי כמו שהמטס נראים עכשיו, הייתי יכולה לעלות לשחק איתם גם יחפה).

ובין לבין יש לי את החלומות הרגילים שבהם כל מיני אנשים רוצים להרוג אותי.

וחוץ מזה החתונה שנתנה לי מוטיבציה לרזות קצת היא ב-25.8 (צרה גדולה לכשעצמה, כי זה אומר שלא אוכל להיות באצטדיון ר"ג במשחק של מכבי חיפה), ואחרי שקצת התרשלתי לאחרונה בדיאטה שלי והפסקתי לרדת (אבל גם לא ממש עליתי), החלטתי לקחת את הדיאטה ברצינות בשבועיים וחצי הקרובים. טוב, אולי חצי ברצינות. היום אני מנסה משהו שדומה לדיאטת לחם. קניתי כיכר לחם קל של 34 קלוריות לפרוסה, והקצבתי לעצמי לאכול מקסימום 10 פרוסות היום, מרוחות בגבינת שמנת 5% וזה בנוסף ליוגורט עם כפית דבש וזרעי פשתן טחונים קודם, תפוח שניים ומלפפון שניים. בינתיים אני עוד שבעה מהיוגורט.

שוב רוני ונציה עשתה את זה והביאה מתכון מהמם לעוגיות שוקולד צ'יפס ושיבולת שועל. נסו ותהנו, רק שימו לב לכמה הערות קטנות:

אפשר פשוט להשתמש בקמח תופח במקום להוסיף לקמח אבקת אפייה וסודה לשתייה. זה מה שאני עשיתי.

ויתרתי גם על המלח, כי אתם כבר יודעים שבלוטות הטעם שלי רגישות מדי.

הוספתי גם כפית מתערובת התבלינים שלי שכוללת קינמון, הל, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט וקצת ציפורן. אפשר להסתפק פשוט בחצי כפית קינמון.

קחו ברצינות את ההוראה לשמור על מרווחים גדולים בין העוגיות. הן מאוד מתרחבות. מהסיבה הזאת גם כדי להכין עוגיות קטנות, כי אחרת הן יוצאות אחר כך נורא גדולות.

לא ניסיתי כי לא היה לי בבית, אבל אני משוכנעת שאגוזים שבורים (רצוי פקאן, אבל גם לוז או מלך יעבדו) ישפרו מאוד את העוגיות.

לחובבי הז'אנר יתאימו גם צימוקים שהושרו מבעוד מועד בברנדי (או לא הושרו, אבל אז מה הטעם).

בתיאבון.

הפרטים עדיין לא ידועים בשלמותם, ולמרות זאת אסתכן ואגיד שיש כמה קווי דמיון בין הרצח אתמול לרצח רבין. קודם כל, בגלל שמדובר ברצח על רקע אידיאולוגי שכמותו עוד לא היה לנו פה. בטוח באופיו, כלומר ירי לכל הכיוונים ללא כוונה להרוג מישהו ספציפי (נדמה לי שרצח על רקע נטיות מיניות כבר היה פה פעם, אבל הוא היה אישי). משום כך ההלם גדול ומוצדק. שנית, יש את עניין ההסתה הרבנית. גם אז, כמו עכשיו, הרבנים/חברי כנסת ממפלגות חרדיות לא חסכו מאיתנו את דעותיהם.

האם משהו ישתנה ביחס החוקי או הציבורי כלפי אותם גורמים חרדיים בעקבות הקיא המילולי הזה? אני חוששת שלא. וההבדל הגדול בין רצח רבין לרצח ההומו-לסבי הוא שכאן לא יהיה נוער נרות ולא תראו המוני בני נוער יוצאים מהארון. אולי להפך אפילו. אולי נוסף לכל הדברים שמונעים מהם לצאת מהארון עכשיו גם יתווסף לזה פחד על חייהם.