עניינימים

בלי סיבה מיוחדת, קחו קצת מראות ירוקים שעברתי בהם בבוקר. סוף פארק הירקון, אגב.

"מכיוון שרכשת כבר ספר של X, רצינו ליידע אותך שהספר החדש של X זמין עכשיו ואת יכולה להזמין אותו".

טמבלים. הספר החדש של X הוא הספר שרכשתי כבר ואפילו בהזמנה מוקדמת

(אין פירוט, כי מדובר במתנה בהפתעה ולא הייתי רוצה שאיכשהו זה יתגלה)

ד"ר ב': איך לחץ הדם שלך?

גע"ס: תקין

ד"ר ב': מתי מדדת אותו בפעם האחרונה?

גע"ס: יש לי מד לחץ דם ביתי, כך שאני מודדת מדי פעם.

ד"ר ב' (בדאגה): למה?

גע"ס: כי אני קצת היפוכונדרית

להשתמש בפרומו לסרט "נוטינג היל" שמשודר אחרי "תעשיית היופי" במשפט "איך הפכה ג'וליה רוברטס לאשה הכי יפה בהוליווד" זה משהו שנע בין חוסר טקט לתמצות כל הרע שבערוץ 2.

("תעשיית היופי", למי שלא ראה, היא סדרה המראה איך נשים בכלל ונערות בפרט לוקחות ברצינות גדולה מדי אידאלי יופי שנקבעו עבורן ומנסות לחקות אותם עד כדי פגיעה בעצמן)

לא יודעת אם סיפרתי לכם, אבל אני גרה בדירה חזיתית בקומה שלישית מעל אחד הרחובות הכי סואנים ברמת גן. מה שכן, לא סתם קוראים לעיר רמת גן וכמות הצמחייה פה מאוד מרשימה. ברחוב שלי, למשל, יש המון עצים שמגיעים עד גובה קומה שנייה, לפיכך זה מה שאני רואה מהחלון. דוגמנית (בעל כורחי): נגה.

מעניין, אבל איפה היונים שנהגתי לצוד בתל אביב?

המממ, אז זה החוץ הזה שלא מרשים לי לצאת אליו

אני רואה יבשה!

שלא יהיה ספק, היסטריה קלה אחזה בי  מהטיול הזה שלה והיא לא הסכימה בשום אופן לחזור פנימה. בסוף נאלצתי לקוות שהקומון סנס שלה והעובדה שיש אוכל בבית יעשו את שלהם והשארתי אותה שם ואת החלון קצת פתוח. זה עבד, היא חזרה ואפילו הנהנה כשביקשתי ממנה להבטיח לי שלא תעשה זאת שוב (אבל אני לא בטוחה לגבי החלק האחרון. לא היתה כנות אמיתית בעיניה כשהיא עשתה את זה).

שבוע מעולה שיהיה

כבר סיפרתי שהיא אוהבת לרבוץ על דברים לבנים?

ויש מעט מאוד דברים שמצחיקים יותר מחתולים שישנים על הגב

בכל השנה אני כותבת פה על מילים מעצבנות ומגעילות, כמו מהביל, ללגום או ידיד, הבוקר הייתי עדה לבחירת מילים בעייתית בערוץ 10, שם דובר על המתלוננת עם הקייס הרציני ביותר נגד קצב שעליה נאמר ש"עבדה תחתיו", אבל בואו נשים את כל זה בצד עכשיו.

רציתי להגיד שנעים היא מילה נעימה, אהוב היא מילה אהובה, מקסים היא מילה מקסימה, ושיהיה לכם בשפע משלושתן השנה.

כבר שנה שמשפצים את הדרכים המובילות לעבודה שלי ובשבועיים האחרונים הניחו בצומת ערימת בלוקים שמטרתם לא ברורה. זה נראה כמו דגם של עיר. עיר של בלוקים. אתמול סופסוף עצרתי שם כדי לצלם את זה.