לפני שנשמשיך בסיפור חיי המשעשע, הפסקה קצרה לדבר על נושא חסר חשיבות.
כן לפעמים כשאני לבדי אני חוזר לצפות בערוץ אחד. אני יודע לא הדבר הכי נורמלי שבעולם, אבל זה בכל זאת אני. וכיון שמתעניין אנוכי בתקשורת אז אתמול ראיתי את גילוי נאות, התכנית של ערוץ 1 לביקורת התקשורת בהנחיית ועריכת חנן עזרן.
אז האייטמים: תכנית קנדית על כך שלא היה טבח בג'נין ועל השקרים שהפלשתינאים (והתקשורת) הפיצו באותה תקופה, הקריאות לשהדה בתקשורת הפלשתינאית שמכוונת כלפי בני נוער, והעיתונות הערבית בישראל במלכוד של נאמנות. אלה היו שלושת האייטמים.
נוותר על אי סיקור הבחירות לארצות הברית, נניח שזו החלטה מערכתית לגיטימית. אבל שלושה אייטמים שהם למעשה אותו אחד – הערבים הם כולירות חסרי בושה כשזה מגיע לתקשורת ולשימוש הציני בה.
וכך הלכה התכנית:
ראיון אולפני עם מנהל מכון המעקב אחרי התקשורת הפלשתינית שהביא קליפים מרובים שקוראים לילדים לג'יהאד ויחד איתו באולפן מומחה תקשורת ערבי!!! מאוניברסיטת תל אביב. הראיון היה מאוזן מאוד ועל כל משפט של היהודי הערבי הצליח להוציא מילה. מאוזן. על כל קליפ נתנו לערבי להוציא עוד מילה, ובסוף עזרן מאוד הודה לו שהוא בא לאולפן.
ואז לא, עוד לפני התכנית הקנדית (שלושה פרומואים עשו לה במהלך התכנית) ראיון עם עורך עיתון ערבי בישראל. הראיון צולם במשך שבע דקות (היה שעון על הקיר מאחורי גבו של המרואיין) מתוכן הובאו לשידור משהו כמו 4 דקות. מובן שלא ממש נתנו לערבי לדבר, רק להראות את העיתונים כמעט בלי להגיד עליהם כלום. למעט שזה העיתון של הפלג האיסלמי הצפוני וזה של הדרומי!!! ושהם מראים שיש להם הרבה תומכים!!! וכן, למיליון ערביי ישראל יש רק 10 עיתונים שזה נורא מעט, מה אתם לא קוראים עיתונים, כך עזרן שאל. (כמה עיתונים יש ל5 מיליון הישראלים דוברי העברית או לחלופין לישראלים דוברי הרוסית?) סיום הראיון היה שוב חזרה על המנטרה של עזרן שהעיתונות הערבית הישראלית ממולכדת בצבת נאמנויות, שכמובן לא הוזכרה במילה בראיון, בודאיי שלא על ידי המרואיין, אבל למה לתת לאייטם להפריע לקו האידיאולוגי. וכמובן, עזרן מאוד הודה לערבי שהסכים להופיע בגילוי נאות.
ואז הסרט הקנדי. האמת הופתעתי לטובה, עזרן באמת ניסה לדון בתקשורת (לא רק בשקרים ובתעמולה הפלשתינית) בזמן מלחמה. אם כי מובן שהוא התעקש על השקרים של הפלשתינאים בזמן הפעולה בג'נין. שני קליפים מהסרט וראיון אולפני עם מומחה לטרור מהמרכז הבינתחומי. גם לא עזרן מאוד הודה שהסכים להופיע בגילוי נאות.
האמת, אני מסוגל להבין למה עזרן מאוד מודה למי שמסכים להופיע בגילוי נאות. בתור מומחה תקשורת, אני לא הייתי מוכן להופיע בתכנית, ואני משוכנע שגם המרואיינים הערביים לא ימהרו להופיע בה שוב.
אז מי אמר שהתקשורת סמולנית?