מאז ימי שמשון, לא סופרו כל כך הרבה סיפורים על עזה. (זהירות פוסט סמולני מאניקי במיוחד). בסוף הפוסט שאלון נושא פרסים. כל אלה מכם שרוצים להגיד שנראה אותך יום אחד בשדרות, אז הייתי שם אתמול, ואני נוהג להיות שם פעם בשבוע.
"כבר שמונה שנים הם יורים עלינו טילים" - זהו אחד מהמשפטים שמספרים את סיפור המלחמה הזה. היופי בסיפורים הוא החיבורים המעניינים שהם עושים בין עובדות והעלמת עובדות אחרות. אכן שמונה שנים יורים קסאמים לעבר ישראל. הבעיה בסיפור הזה זה הפרטים שלא מסופרים בו. למשל, במהלך חמש שנים מתוך השמונה ישראל ישבה -כבשה באופן פעיל את- בעזה. אז הייתה התנתקות/גירוש/הינתקות וכו'. מי שמספר על שמונה שנים של קסאמים מתעלם מהשינויים האלה. למה זה משמעותי? כי הסיפור לא הגיוני. אם בחמש מתוך שמונה השנים שעפו קסאמים ישראל כבשה את עזה ושלטה שם צבאית, איך בדיוק מבצע צבאי יפסיק את הקסאמים?
"שמונה שנים אנחנו סופגים ולא מגיבים" - נו, לא מגיבים, לא מגיבים. אבל במהלך שמונה השנים האחרונות מתו די הרבה עזתים מחוסר התגובה הישראלית. פעם בשנה שנתיים ישראל יוצאת למבצע שהורג בין עשרות למאות עזתים, חלקם הגדול אזרחים, ילדים וסתם עוברי אורח וחלקם אנשי חמאס. אבל הרוגים אלה הם חלק מחוסר התגובה והאיפוק הישראלי.
"הם פוגעים באזרחים ובחפים מפשע" - בניגוד אלינו כמובן. אנחנו מצטערים על עשרות האזרחים ההרוגים והם מטווחים אותם. לו היו לפחות נלחמים כנגד חיילים ישראלים, אז אפשר היה להבין אותם, אז זה היה לגיטימי. אתמול פרשן צבאי העריך כשארבעים אחוז מההרוגים בעזה הם פעילי חמאס. כלומר, 600 הרוגים שאינם קשורים לחמאס. והוא טען שאחוז ההורים הקשורים לחמאס גבוה יחסית. כשנלקח בשבי החייל (לא הילד) גלעד שליט, ישראל החריבה חצי מעזה, בניסיון להפעיל לחץ על האוכלוסייה להחזיר את החייל. במהלך תקיפות אלה נהרגו עשרות עזתים, נפגעו תשתיות אזרחיות. כל זה קרה למרות שזאת הייתה פגיעה בחייל. רק מבצע צבאי כושל וזהה בגבול הצפון השכיח את הפגיעה בתשתיות בעזה בעקבות מקרה שליט, שאגב לא יחזור בסיום מבצע זה, ושכמובן היה חלק מהאיפוק הישראלי ולא פגע באזרחים חפים מפשע או מתשתיות.
ישראל מנסה לכפות על החמאס את תנאי הלוחמה שהיא רוצה, כפי שכל צד חזק עושה במאבק בין שני צדדים. התנאים הם: לחמאס מותר להילחם רק בחיילים ישראלים, כדי להפסיק את הכיבוש והסגר הקיים על רצועת עזה. כיוון שהכיבוש והסגר רחוקים, אז לחמאס יש בעיה. יתר על כן, כשהחמאס אכן פוגע בחיילים מענישים גם אותו וגם את האוכלוסיה האזרחית. כשהחמאס לא עומד בכללים שישראל מכתיבה ופוגע באזרחים - מנסה לפגוע בהם, ישראל מענישה את החמאס (ואת שאר תושבי עזה) על שלא עמדו בכללים. מובן שהתנאים בין ישראל לחמאס אינם שוויוניים. אגב, כשהחמאס כן נלחם כנגד חיילים, עדיין קוראים להם "טרוריסטים" ו"פעילי טרור".
דבר דומה קיים עם הבוז כלפי מנהיגי החמאס. "המנהיגים הפחדנים האלה, שייצאו החוצה וינהיגו את העם שלהם" ביחד עם "כל אחד ממנהיגי החמאס הוא בן מוות ומטרה לגיטימית". אז כן, אנחנו מבהירים שנהרוג אותם אם ייצאו ויופיעו, וקוראים להם פחדנים כשהם לא מוכנים לצאת ולמות. אגב, זה בניגוד למנהיגי ישראל שהולכים עם אין ספור מאבטחים לכל מקום ציבורי בו הם מופיעים, דואגים לסידורי אבטחה ארוכים בהופעותיהם הציבוריות ובונים לעצמם בונקר תת קרקעי מתחת לכנסת, כשלא קיים עליהם איום כלשהו. הלעג הישראלי לחמאס נמשך גם עם תופעת המנהרות. הסיפור כאן עצוב, שכן ככל שהם בונים יותר מנהרות, כך אנחנו בונים יותר בתי חולים תת-קרקעיים.
"נכנסנו בהם", "שינינו את המציאות" "הראנו להם מה זה" ו"החמאס אחראי לכל מה שקורה בעזה" - השילוב הזה הוא אחד השילובים המהנים במיוחד. אי אפשר להחזיק בשתי העמדות האלה בו זמנית. הרי אם הראינו להם מה זה, איך החמאס אחראי למה שקורה שם? אם החמאס אחראי למה שקורה שם, אז ברור שלא נכנסנו בהם, הראינו להם ושינינו להם את המציאות. אבל, ככה זה בסיפור הישראלי, כשצריך אנחנו מכניסים להם, כשצריך הם האחראים לכל מה שקורה שם. כי כשזה לא נראה טוב וכלפי חוץ אז החמאס אחראים, ולקהל הישראלי צריך להראות איך הראינו להם. הערבים האלה הם כאלה דו פרצופיים אומרים משהו אחד לקהל שלהם בבית ומשהו אחר לקהילה הבינלאומית ולנו.
ישראלים רבים חוגגים את התבטאותו הבכיינית של הנייה שמתחנן להסכם רגיעה. סוף סוף ,הראינו להם מה זה. עכשיו הם למדו, רק כוח הם מבינים. כמה חבל שהוא אמר בדיוק את אותם דברים גם לפני המבצע בעזה. אה, אבל אז הוא לא התכוון להם. אז מדוע חושבים שעכשיו הוא כן מתכוון למה שהוא אומר? הרי ידוע שערבים אומרים לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע, שהם דו-פרצופיים וכו' (ראו פסקה קודמת).
ולפני שאלת הסיום, הגיג נבזי במיוחד: כיוון שצה"ל אחראי למותם ולפציעתם של הרבה יותר ישראלים מהחמאס בשלושה שבועות האחרונים, לא הגיע הזמן להיכנס בצה"ל? אני מציע שחיל האוויר יסביר לחיל השריון מה זה אומר לפגוע בחיילי צה"ל שלא לצורך. בכלל, להיכנס בצה"ל היה מביא יותר תועלת מאשר להיכנס בחמאס.
לסיום שאלה:
נניח שעבור פתרון בעיית עזה, צריכים מספר ישראלים לשלם בחייהם, מה יהיה בעיניך מספר סביר של ישראלים שיאבדו את חייהם עבור פתרון הבעיה העזתית:
1. לא מוכן לכך ששום ישראלי ימות עבור פתרון הבעיה העזתית.
2. אני מוכן שימותו בין ישראלי אחד ל-100 ישראלים עבור פתרון הבעיה העזתית.
3. אני מוכל שימותו בין 101 ישראלים ל-1000 ישראלים עבור פתרון הבעיה העזתית.
4. אני מוכן שימותו בין 1001 ישראלים ל-10000 ישראלים עבור פתרון הבעיה העזתית.
5. אין בעיה עזתית.
בין הפותרים נכונה יוגרל אות המוסר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
