חרונולוגיה חסרת חשיבות

חשבתי לכתוב לברק, אבל אז מישהו היה מתבלבל עם הישראלי.

זה היה יפה שהבעלים של הפיטסבורג הודה לאובמה כאיש השלישי פחות או יותר שהוא הודה לו לאחר קבלת גביע לומברדי. אמריקה מעריכה נאמנות, ורוני היה נאמן לאובמה וזה החזיר לו אהבה.

הסטילרס היו נאמנים לדרכם, והמשחק היה נאמן למסורת של סופרבולים מפוארים. משחק מותח עד המהלך האחרון, שהרבה מאוד דברים מוזרים קרו בו, כמו למשל ביטול של טצדאון על ידי השופטים, ובצדק, אגב. משחק בו שתי הקבוצות שיחקו משחק מצוין, נלחמו, כמעט ולא טעו. משחק שבסוף הוכרע על ידי שני הצדדים החלשים של הצדדים. ההתקפה של הסטילרס נגד ההגנה של הקרדינלס. הסטילרס ניצחו. אני הייתי מרוצה. משחק מצוין שהקבוצה הנכונה מנצחת בו.

הגעתי למסקנה שכנראה שאני אוהד של ה-A. לא ברור אם זה בגלל שהפוטבול שם יותר קשוח או מה, אבל זכרונות אחורה מזכירים לי את השימחה שלי כשדנבר לקחו את האליפויות בסוף שנות ה-90. טוב, אולי זה בגלל שאני אוהד את האיגלס, ולכן צריך לא לאהוד את הניינרס ואת דאלאס, שתי קבוצות ששלטו בשנות ה80 וה90.

אז הסטילרס הפכו לקבוצה הראשונה שזכתה בשישה סופרבולים, ושוב ה-A מקדים את הN. ושוב אני מרוצה.

היה אחלה משחק, עכשיו אני קצת עייף, אבל מתישהו זה יתאזן.