חרונולוגיה חסרת חשיבות

ברגעים אלה, כשאנו כולנו בעלטה, יש רק קרן אור אחת שמכוונת אותנו. משום מה היא מגיעה במבטא אנגלי ומבוטאת על ידי דרק שארפ (דבר שגורם לכל שונאי מכבי ייסורים גדולים) אבל לכולנו יש מטרה אחת: חייבים להציל את הכינרת.

כיוון שקרן אור זאת דוקרת אותי, חשבתי על מספר פתרונות כיצד ניתן להציל את הכינרת.

ובכן, ראשית, אני מציע למלא את הכינרת במים מינרלים מיובאים. מדוע לא? הרי כך תעלה הכינרת, תתמלא, ובא לציון ולכינרת, גואל.

רעיון אחר, וקצת יותר פרקטי, הוא מסעות של כולנו לכינרת. כשנגיע לכינרת, נעשה את מה שעושה כל ישראלי ממוצע כשהוא הולך לים. מטיל את מימיו. או אז, יעלה המפלס. ושוב, הכינרת תינצל ובא לציון גואל. וגם מי הברז יהיו טעימים יותר. במקומות שהם לא מגיעים מבארות, כמובן.

הרעיון האחרון, שבאופן אישי אני חושב שאני אנסה ליישם בהקדם, הוא כמובן להגר. כן, לרדת מהארץ. ככל שיותר ישראלים ירדו מהארץ, כך ייצרכו בארץ פחות מים. ככל שייצרכו בארץ פחות מים, לכינרת ייטב. וכך, בא לציון גואל, הכינרת תתמלא, ואולי מפלס העצבים של כותב שורות אלה מהטמטום בקמפיינים של רשות המים, יירד.