חרונולוגיה חסרת חשיבותThose who can make you believe absurdities can make you commit atrocities.
Tangles should be welcomed as good news-they keep
out demons. 1988:28 Becker
:וולטר |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
סוף עידן המושבים
העזובה כאן זועקת מכל מקום. כבר בדרך ברור שהיא שולטת פה. עומד לו בניין, חציו גמור, אבל עדיין בתהליכי בנייה. ניכר שהוא יישאר בתהליכי בנייה עוד זמן ארוך. מסביבו עומדים שלטים, שלטים רבים להשכרה. שטחים מסחריים להשכרה. שטחי מגורים להשכרה. משרד של כירופרקט פנוי להשכרה. בנק שעומד נטוש וגם כאן. המסעדה נסגרה באחד באפריל. כך כתוב. היא תישאר סגורה כנראה עוד זמן ארוך. הבריכה ריקה, והשלט שמעיד שאין מציל, מבהיר שלא יהיה מציל. בחדר עצמו, העזובה דומה. המנורות אינן עובדות. אלה שעובדות אינן מחוברות לחשמל. גם השעון אינו מחובר לחשמל. הזמן עומד מלכת. האיטיות משתלטת, ההאטה מתגברת והחלומות מתנפצים. גם השמיים צועקים, מיואשים, אפורים, לא מרוצים. המרצה גם היא לא הייתה מרוצה. נעלמה התקווה שהייתה, כך היא אומרת. אסור לתת לתקווה לגווע. הבעיה שהיא הציגה שצריך לחסוך. אי אפשר להמשיך לחיות כאילו כל המשאבים עומדים לרשותנו לנצח. המשאבים מוגבלים, דבר שמגביל גם את התקווה. תקווה צריכה מחסור בדבר אחד. בגבולות. הצבת גבולות, מגבלות, והמלה המזעזעת הזאת, חיסכון, היא ההיפך הגמור מהתקווה שמחפשים כאן. תקווה שמתרחקת ככל שהזמן חולף. ובכל זאת, לפחות אפשר לדבר כאן על תקווה, מלה שמזמן אינה קיימת בחלק שלנו של העולם.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
