חרונולוגיה חסרת חשיבות

כשהגעתי לפארק התחיל לרדת גשם. שוב. דבר שגרם להישארות בפארק להפוך לחסרת טעם.

אבל בכלל רציתי להתחיל במקום אחר.

ההבדל בין האדם לבין המרכז טמון באני. כך לפחות לפי החשיבה האנגלו אמריקאית. מוזר שהם אינם מרבים לשחק במשחקי מלים שכאלה. אצלנו היהודים ידוע הקשר בין הדם, האדם, האדמה והד'. אבל אצלם, אפשר להמשיך קצת לשחק. האדם הופך לממוצע אם מוסיפים לו את האינסוף. לא נשמע מרשים. לא, לא מרשים בכלל. ככה זה, האנשים במוזיאון לעתים קרובות מעניינים יותר מהמוצגים בו. הם גם יכולים להיות יפים יותר מהמוצגים במוזיאון. טוב, ככה זה עם המודרנה. העכשוויות אינה מקדשת את היופי. גם לא את העניין. עדיין, אפשר למצוא דברים מעניינים. שאפילו גורמים לחשוב. סרט קצר, מענין, עם כותרת נהדרת ההיסטוריה של התלונה המרכזית. הגשם ממשיך לרדת דבר שקצת מטריד, פחות כיף לטייל בגשם. דבר שיעביר אותי לדבר הבא.