חרונולוגיה חסרת חשיבות

יש שופטים בירושלים. ויש מי שממנים את השופטים. הוועדה למינוי שופטים נקבעה אתמול באופן סופי.

יש גם פרופסורים, בחיפה. משום מה, אריאל בנדור, שראוי להזכיר שאימו הייתה שופטת עליונה, מעורר בי אי-נחת באופן קבוע. גם מאמרו על מינוי הועדה בהרכבה הנוכחי מעורר בי אי נחת.

נכון, לכאורה מינוי שופטים מן הראוי שייעשה ללא פוליטיקה. אפילו עוד יותר נכון שראוי ששופטים לא יושפעו מדעותיהם הפוליטיות. הכי ראוי ששופטים לא יושפעו מאישיותם כלל וממאפינייהם האישיים והאישיותיים. בכלל, רצוי ששופטים לא יהיו בני אדם. דווקא גישה זאת זוכה לדיון מענין בארצות הברית, שם המועמדת לבית המשפט הפדרלי העליון, השופטת סוטומאיור, דוגלת בתפיסה המשפטית המבינה שאין יכולת להפריד בין הביוגרפיה האישית של השופט לבין אישיותו המשפטית, כשהיא נשענת על שופטים והוגי משפט גדולים שקודמים לה. היא תיבחר לבית המשפט העליון בגלל הבחירה הגאונית של אובמה בה - שופטת ממוצא היספני שאסור לאיש להרגיז, שכן זהו האלקטורט הגדל בצורה המהירה בארצות הברית.

שופטים כן משתמשים בדעותיהם הפוליטיות, במאפיינייהם האישיותיים והאישיים ביושבם על כס המשפט. יותר מכך ברור שפוליטיקאים משתמשים בדברים אלה במינויים שופטים לכס המשפט. על כך הייתה צריכה לקום השערוריה בהרכב הועדה הנוכחית והפוליטיקאים החברים בה:

השמאלני ביניהם הוא גלעד ארדן, שר מטעם הליכוד. השר השני הוא השר נאמן, שר המשפטים, עוד איש ימין "מתון" (קשה למצוא התבטאויות שלו ביחסי יהודים-ערבים או בסוגיה הפלסטינית-ישראלית, למרות שנותיו בפוליטיקה). לאחריו, דוד רותם, ח"כ מטעם המפלגה הפשיסטית ישראל ביתנו, שהעומד בראשה מצוי, תמידית, בחקירה פלילית. אחריו, אורי אריאל, איש המפלגה הלאומנית-דתית, ימנית עד כדי להישאר מחוץ לקואליציה הימנית ביותר שהוקמה בישראל אי פעם (ותיסלח לי שלי יחימוביץ ותמשיך לעשות קולות של שטיח מתחת רגליו של אהוד ברק).

הא לכם הדמוקרטיה במיטבה, על פי הימין. הימין הוא זה שיקבע הכל, אם ביכולתו בכך, תוך התעלמות אפילו מהמרכז, שלא לדבר על השמאל. כך, לכל אותם שהצביעו עבור מפלגות מרכז עד שמאל, כ-40 מנדטים, שיושבים באופוזיציה, בתוספת 13 המנדטים של מפלגת העבודה, אנו מגיעים ל53 מנדטים, כמעט מחצית מציבור הבוחרים, אין גישה ואין יכולת לקבוע מי יהיו השופטים היושבים בכס המשפט. אכן דמוקרטיה במיטבה, ללא המרכיב המרכזי בה - התחשבות ומתן קול גם למיעוט (ע"ע חוק הנכבה, חוק הנאמנות ודומיהם העתידיים).

לכאורה מינוי שופטים הוא חשוב רק בבית המשפט העליון. אבל אם יש לכם חברים מהימין, אתם יודעים מזמן שהימין רואה כמה מוסדות שצריך לכבוש: הצבא - נכבש כבר מזמן, התקשורת - אולפה מזמן, ורק בית המשפט נשאר מעוז שמאלני. אם כך, לא לאורך זמן, כשארבעת הפוליטיקאים בועדה לבחירת שופטים מגיעים כולם מהימין לא תהיה למערכת הפוליטית ולימין בעיה לאלף גם את המערכת המשפטית, שקולות הפסיאודו-שמאל שהיא עושה עכשיו (עוד דוגמא מובהקת לביטוי הכלבים נובחים והשיירה עוברת) יהוו את שירת הברבור שלה. זאת בייחוד בימיו של הנשיא אליקים רובינשטיין.

ונזכה כולנו להגיע, בס"ד, לדמוקרטיה היהודית שהימין כל כך רוצה, ללא סמול, ארסיות, חופש ביטוי, משפט צדק וערכים לא יהודים נוספים.