חרונולוגיה חסרת חשיבות

האדיוט תמיד לא מבין הוא. אבל אידיוט זה הוא  מזן מיוחד. הוא אדיוט עם מודעות עצמית. וכך יושב הוא לצידי ומבכה על מר גורלי. "אני כבר רואה איך אני לא אדע כלום עוד שבועיים." הוא אומר. ויומיים לאחר מכן "אוי, זה יהיה כל כך קשה, אני לא אצליח להבין דבר." וכך הוא ממשיך לשבת לידי ומחייך לעצמו בהנאה "איזה מזל שכל התשובות מסומנות לי כבר בספר, אחרת לא הייתי מצליח לענות בעצמי על שום דבר".

הוא ממשיך להיאנח בתחילת השיעור כשהמורה מכינה את השיעור, "מה היא כבר מתחילה ישר ככה?" וכשמחזירים את המבחן הוא אומר "אני ניחשתי הכל, אני לא אצליח במבחן." "יש כל כך הרבה ללמוד בעל פה" "אני לא טוב בללמוד בעל פה." הוא ממשיך להיאנח ולהתלונן. מודע לכך שכשלונו יגיע בוודאות, ואפילו לא מנסה לשנות את המצב או ללמוד. במבחן הוא קיבל 61. ועל כך הגיב: "אם כך יש לי עוד סיכוי, בלי לדעת כלום קיבלתי 61. הכל ניחושים. אז יש לי עוד סיכוי"