חרונולוגיה חסרת חשיבות

בנק הוא עסק די פשוט. הוא עסק שהחל מזמן והתפתח עם הקפיטליזם והשיטה המרכנתלית.

הארגון ששמו בנק עוסק בהלוואות. הוא חי מהמרווח בין המחיר על הכסף שהוא נותן ללווים לבין זה שהוא נותן למלווים לו כסף. בנוסף, הוא משתמש ביותר כסף להלוואה ממה שיש לו באמת, וזהו יתרונו והכלי שמאפשר לו לפתח את הכלכלה. הממשלה מגבילה את יכולת ההלוואה של הבנקים. כך, אם לבנק יש עשרה שקלים, הממשלה יכולה להגביל אותו להלוות 40 שקלים או חמישים שקלים או אפילו מאה שקלים. זהו העיקרון.

הבנק, כאמור, חי מהמרווח בין מחיר ההלוואה שהוא נותן לבין מחיר ההלוואה שהוא מקבל. אם אביא לבנק עשרה שקלים, הבנק יחזיר לי 12 עוד שנתיים. לעומת זאת, אם אבוא לבנק ואבקש 10 שקלים, אצטרך להחזיר לבנק 16 שקלים עוד שנתיים. מכאן, כל עיסוק של אזרח בודד מול בנק בהכרח יוביל להפסד של אותו אזרח בודד. זה הרציונל של בנקים כבנקים, ועוד לא אמרנו מילה על העמלות, שייחודיות לישראל.

בנקים צריכים לעבוד קשה מאוד בשביל להפסיד, או בעברית, הן אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שיש. אבל, חייבים לציין שאי אפשר לקיים כלכלה מודרנית בלי בנקים. מכאן, אי אפשר בלעדיהם, אבל הם תמיד יגרמו לאזרח הבודד להפסיד כסף, כי זה מודל העבודה של הבנקים.

מכאן, ישנן שתי אפשרויות. אפשר שהרווחים של הבנקים, שתמיד ייעשו על גבם של האזרחים, יילכו לאנשים פרטיים. מובן, שמצב זה רצוי מאוד לבעלי הבנקים, הוא פחות רצוי לאזרחים הבודדים. לעומת זאת, אם הבנקים היו מולאמים, אזי הבנקים היו תמיד מרוויחים, אולם האזרחים היו יודעים שהכסף שלהם הולך למדינה, ובאופן עקיף אליהם חזרה. בדרך זאת האזרח, שיודע שהבנק מרוויח על גבו, יידע לפחות שרווחים אלה חוזרים למדינה באופן מלא. חזרה זאת יכולה לאפשר הורדה של מסים עקיפים וישירים של האזרחים.

למה זה הגיוני? נניח שבנק הפועלים מרוויח מיליארד שקל. במצב הנוכחי המדינה מקבלת מסכום זה משהו כמו 25% מס חברות והשאר הולך לגברת אריסון ודומיה. נניח שבנק לאומי, המולאם, מרוויח גם הוא מיליארד שקל. במקרה זה, המדינה היא זאת שתקבל את המיליארד שקל. ומיהי המדינה? המדינה הם אותם אזרחים ש"על גבם" עשה הבנק את מיליארד השקל שלו. עדיף לאזרחים, לכל האזרחים, שהכסף שבנקים בהכרח עושים על גבם יחזרו למדינה ולא יילכו לגורמים פרטיים.

יתר על כן, למדינה אין אינטרס לעשוק את אזרחיה, בניגוד לגורמים פרטיים, ולכן ישנן שתי סיבות טובות להלאמת הבנקים.

כרגיל, יהיו מי שיטענו שאסור למדינה לנהל שכן זאת אינה יודעת לנהל. התשובה לכך ברורה. המציאות מראה שבנק שנמצא בידי המדינה מנוהל בצורה טובה יותר מבנק הנמצא בידיים פרטיות. ביצועיו של בנק לאומי, המולאם והנשלט על ידי המדינה, טובים לאין ערוך מביצועיו של בנק הפועלים, המוחזק והנשלט על ידי גורמים פרטיים.

לכן, גם המציאות מראה שהמדינה טובה יותר בניהול בנקים. אולם גם הרעיון המובנה במוסד הנקרא בנקים מחייב שהמדינה היא זאת שתקבל את רווחיהם באופן מלא, שכן כך האזרחים ירוויחו חזרה את הרווחים שעושים הבנקים על גבם.

כבר כתבתי בעבר מדוע כדאי להלאים את מערכת הבריאות, עכשיו אני מקווה שהסברתי מדוע כדאי להלאים גם את הבנקים, ואחפש את הפוסט על הלאמת מערכת הבריאות כדי ליצור סדר בבלאגן. אבל יש הרבה בלאגן, שלא קשור להלאמה, אלא סתם להליכתה של ישראל לימי הביניים או לחלופין לאמריקה. משם כדאי להתרחק באופן אידיאולוגי, אם לא באופן פיזי.