התקדמו בחיים הכושים האלה, בחיי. מאז שיש להם נשיא שחור, הם פתאום חושבים שאמריקה שייכת להם.
לא להאמין.
היינו אצל כושים שכאלה. פתאום יש להם בתים גדולים ויפים. מה זה גדולים ויפים? הם מרשים לעצמם לקנות בתים היסטוריים ולעשות בהם כבתוך שלהם. אחרי שהם קנו אותם. כאילו שהם חלק מההיסטוריה של המדינה המפוארת שלנו. הם לא נלחמו בבריטים, אני מבטיח לכם. שמים להם מערכות מוזיקה בכל הבית, כולל בתקרות של כל החדרים, שליטה מכל חדר באיפוד שנמצא בחדר האירוח המרכזי. התקדמו בחיים הכושים האלה, אין ספק. בתים עם שלוש קומות, מדרגות והכל מקורי ונשמר במצב טיפ טופ. ככה זה, הם חושבים שהם בעלי הבית עכשיו, הכושים.
בכלל, הם מתקדמים בחיים מאז שיש להם נשיא שחור. פתאום הם עובדים גם במקצועות של בני אדם. רופאים! הייתם מאמינים, כושים רופאים. את היית לוקחת את בנך לרופאה כושית? וחמור מכך, אתה היית לוקח את בתך לרופא כושי? בחיים לא, ופתאום עכשיו אין עם זה בעיות. רופאי ילדים כושים, ממש כמו שרואים בטלוויזיה פה בכל מיני סדרות. רופאים כושים, ואנחנו סומכים עליהם. עד שזה יתפוצץ לנו בפנים, אני אומר לכם. ז ה י ת פ ו צ ץ ל נ ו ב פ נ י ם!!!
רואים שהנשיא השחור עושה להם טוב לכושים האלה. נכנסים אליהם לבתים המפוארים שלהם, אהח איפה הימים בניו אורלינז שהם ידעו את מקומם הכושים האלה. משם הם הגיעו, מניו אורלינז וסביבתה. ועכשיו יש להם בית גדול כאן בניו אינגלנד, היכן שהכל התחיל והם מרגישים שווים. איזה שווים, הם מרגישים יותר טובים מאיתנו. יושב לו ספר עב כרס עם כל השערים בהם הופיע הנשיא השחור הראשון בהיסטוריה כספר חובה, בראש הערימה של הספרים בחדר האירוח הקטן. שם אירחו אותנו. כי בחדר האירוח הגדול היה גדול מדי עלינו. אנחנו לא חשובים מספיק, אנחנו הלבנים. אני בטוח שאת חבריהם השחורים הם מארחים שם. והספר הזה, אני בטוח שהוא לא במקרה בראש הרשימה, כדי לגרום לנו להבין מי כאן המלך, הנשיא, השליט. שכל דבר יהיה שמונה!
פתאם גם יש להם דעות והם לא מהססים להביע אותם. הכושים האלה. ועוד רופאים. הם חושבים שהרפורמה בבריאות של הנשיא השחור היא משהו חשוב וטוב. נו בטח, הרי נשיא שחור לא יכול לטעות. אחוות שחורים שכזאת. אז מה אם הוא רוצה שלכולם תהיה נגישות לרופא. אז מה אם הוא רוצה שכולם יוכלו לקבל שירותי רפואה בסיסית בלי קשר לביטוח קודם שלהם. למה שאנחנו הלבנים נשלם ביטוח בריאות לשחורים שלא חסכו. עד היום. כלום. אני מכיר אותם, הם יגורו בבתי פאר, לא ישלמו ביטוח רפואי ואנחנו נממן אותם. את השחורים האלה. אפילו כשהם רופאים.
אהח, אני מתגעגע לימים שכושי לא העז להביע את דעתו. פתאום יש להם דעות על הכל. הם גם מגיעים לעמדות חשובות, סגני נשיאים של אוניברסיטאות, מזל שזה עדיין רק בדרום, שם ממש לא איכפת לאיש מה קורה. ניו אורלינז, אתם יודעים, יבוא שיטפון שינקה שם קצת את הטינופת. אבל, הבעיה היא שהם מתפשטים. עכשים הם גם פה בניו אינגלנד, עוסקים ברפואה, מפיצים את הדעות השוויוניות שלהם, בוחרים נשיאים שחורים.
ואנחנו? אנחנו נצא לדרך, ניקח את הפקלאות שלנו ונלך. קצת צפוף לנו פה, וגם חשוך. אומרים שיהיה פה קר בעוד כמה חודשים, אז נזוז למקום קצת יותר נעים, עם יותר שמש, פחות שחורים. הבעיה הקשה, שיהיו שם היספנים. טוב, אין עולם מושלם, למרות שאני מאוד קרוב.
כל העובדות בסיפור זה נכונות, רק הפרשנות קצת נאורה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
