חרונולוגיה חסרת חשיבות

הייתי יכול להיות נהג משאית.
"סבא שלי היה נהג של טריילר. הוא העדיף את הימים הטובים ההם. שיכולת לנהוג 72 שעות רצוף ואף אחד לא הפריע לך. היום המשאית כבה כל שמונה שעות."
הייתי יכול להיות נהג משאית.
בהתחלה זה היה מאוד לא נוח. המשאית לא נוחה. אבל נהג מקצועי, להם יש את הכיסאות שלהם. הכל אני מניח עשוי מד"ר גב או מוצרים דומים. אבל אחרי יומיים, מצאתי את הזווית, שיניתי את הכסא, הרחקתי אותו, הורדתי את המשענות של הכסא ונסעתי. נהגתי.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
אתה נמצא כל הזמן בתנועה. אף פעם לא באותו מקום. כל יום מגיע למקום אחר. כל יום רואה דברים אחרים. לא נקשר למקומות, לא נקשר כמעט לאנשים. מדי פעם עוצר במקום חנייה, יורד לסיבוב, חוזר. אתה אפילו ישן במשאית שלך. יש לך מיטה מאחורה.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
התנועה. זה הענין. התנועה. המרחבים העצומים שאתה חולף בהם. אתה רואה הכל.  יושב לך כמו מלך בקופסה שלך, צופה בנוף המתחלף, תוהה תהיות. שעה. שעתיים. שלוש. ארבע. חמש. הייתי יכול לעשות זאת. אני הייתי מעדיף לעצור פעם בשעתיים להתרווח, ולחזור לעוד שעתיים. ועוד שעתיים. ועוד שעתיים. תחנות דלק מיוחדות בשבילך. ובשביל שכמותך.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
פעמיים מצאתי את התחנות הנכונות, אלה של נהגי המשאית. התחנות הזולות ביותר שיש. בטעות מצאתי אותן. אחת הייתה ממש מול המלון בו ישנתי. לא היה מלון של נהגי משאיות. אבל, התחנה הזולה הייתה ממול. אחרי זה המשכנו. המשכתי לעקוב אחרי המחירים. ואז מצאתי שוב את התחנה של כל נהגי המשאיות. הלכתי למקום של נהגי המשאיות. "אתה מעכב את כל התור" התנצלתי וברחתי משם. בכל זאת, משאית קטנה שלא מצריכה דיזל. אפילו דלק מיוחד יש להם, לנהגי המשאיות.
הייתי יכול להיות נהג משאית.

בבתי מלון אתה לקוח מועדף. אמר לנו זאת בעל מלון מסוים. ברור. רוצים שתחזור. מקווים שתחזור. אתה ושכמותך. אתם הלקוחות שתמיד חייבים לחזור. כי אתם צריכים מלונות. כמה כבר אפשר לישון במיטה שמקבינה האחורית. לפעמים צריך לעצור. להתרענן. להתרווח באמבטיה נעימה. אז המחירים הזולים ביותר הם לנהגי משאיות. כך גילינו ביום הראשון למסע.

הייתי יכול להיות נהג משאית.
השעות ליד ההגה מאפשרות לחשוב מחשבות. לנסוע בתודעה, ואין כלום מסביב. אין סכנה מסביב. הכבישים גדולים ונוחים, שמשאיות יכולות לעקוף אותי, אני יכול לעקוף אותן.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
אני בטוח שזה לא קל לאישה ולילדים. אם יש כאלה. לפעמים אין כאלה. יכול להיות שהמקצוע גורם לכך שלא יהיו אישה וילדים. או שיש אישה בכל נמל, וממזר בכל עיר. אבל אני לא כזה. אז האישה הייתה מתקשה. הגבר שלה לא נמצא. הגבר שלה תמיד בדרכים. האם יש לו אישה בכל נמל? האם יש לו ממזר בכל עיר? ואיפה הוא עכשיו? לאישה זה קשה. לגדל ילדים לבד. הגבר נמצא בדרכים, רחוק, במרחק סלולרי, אבל זה לא אותו דבר. זה לא קל לאישה ולילדים.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
אבל לי? להיות לבד עם עצמי שעות, בדרכים, עם עצמך, עם עצמי, עם מחשבות, תודעה, מרחבים, דרכים, כבישים, מחלפים, גשרים, משאיות ליד, מכוניות ליד, הכל חולף, הכל נשאר, כל הזמן בתנועה, בתנועה, בלי קבע, בלי מקום של קבע, אז לא נשמע קשה. זה נשמע מענין. זה נשמע לא רחוק. זה נשמע קרוב. זה נשמע פה. זה היה פה.
הייתי יכול להיות נהג משאית.
אבל בינתיים אחזור לחיים הנייחים, ואחכה למסעות הבאים.