כיון שרובכן התקשתן לקרוא טקסט בלי תמונות, וכיון שאני יודע שתמונה שווה אלף מילים, אז יש איורים.
האיורים בחסות Atzile שאצלה תוכלו לקרוא איך באמת צריך לכתוב על פוטבול, לא כמו מה שקורה פה. וגם אצלה יש מלא תמונות של המשחק.
בתחילה חשבתי השבוע לסכם את הליגה ולתת תחזית, אבל זה יכול לחכות, בייחוד לאור תוצאות אתמול. לכן, לבקשת כה רבים מהמאזינים, החלטתי לתת את הגירסה שלי למה זה פוטבול, איך משחקים, מה החוקים, וכו'. התרגומים שאני מציע הם שלי ועל אחריותי בלבד. המומחים האחרים מוזמנים להציע את הצעותיהם.
מטרת המשחק: לנצח.
בכך דומה פוטבול לרוב המשחקים הקיימים בעולם.
הדרך לנצח: לצבור יותר נקודות מהיריב.
גם בכך דומה הפוטבול למשחקים אחרים, בייחוד למשחקי כדור אחרים.
הדרכים להשיג נקודות:
כאן זה כבר מסובך יותר. בניגוד לענפי ספורט אחרים בהם להצלחה יש תגמול קבוע (כדורגל למשל), או תגמול משתנה על סמך מרחק (כדורסל), בפוטבול יש סוגים שונים של הצלחה שמקבלים תגמולים שונים. בעיקרון יש חמש צורות של קבלת נקודות, אולם למעשה יש 3 +2 דרכים להשגת נקודות שכן שתי דרכים אינן עצמאיות ותחליפיות זו לזו. כיון שהשגת הנקודות היא החשובה, הנה הרחבה על הדרכים להשיג נקודות.
1. הטאצ'דאון touchdown
לרוב מתרגמים מושג זה בשמו כלומר טאצ'דאון. אחרים שמשתמשים בכדורגל כבסיס מתרגמים מושג זה כהבקעה או כיבוש. בעיקרון אפשר לתרגם מושג זה כנגיעה למטה או מגע למטה. כלומר קבוצה אחת נוגעת בלמטה של הקבוצה השנייה. באופן קונקרטי במשחק עצמו, הטאצ'דאון הוא מצב בו שחקן של קבוצה נמצא בשטחה הקיצוני (end zone וראו תרשים 1 איור ימני תחתון) של הקבוצה השניה והכדור נמצא בשליטתו. שני אלמנטים הכרחיים: הימצאות השחקן בשטח הפנימי – מוגן של האויב ושליטה שלו בכדור. ההימצאות לא צריכה להיות מלאה, מספיק שחלק מסוים של השחקן ששולט בכדור חודר לתחומה של הקבוצה היריבה כדי למלא את שני התנאים. שני תנאים אלה מובילים לכך שהקבוצה של השחקן מקבלת 6 נקודות לזכותה.
המגע למטה היא הדרך בה מקבלים הכי הרבה נקודות והיא הדרך המרגשת ביותר להשגת נקודות. היא מרגשת כל כך שקבוצה המצליחה בכך מקבלת בונוס ויכולה להשיג עוד נקודות. יש שתי צורות בונוס:
א. שער אקסטרה (extra point) – בסופו של השטח של היריב עומד השער שלו. השער נראה כמו בתרשים אחד למטה האיור השמאלי העליון (ושוב תודה לatzile).

איור 1
שער האקסטרה הוא ניסיון בעיטה של הקבוצה הכובשת לעבר שער היריב. הבעיטה נעשית ממרחק של שני יארד משטח קבוצת היריב. שטח קבוצה היריב הוא 10 יארד, ולכן נסיון הבעיטה לשער נשעה ממרחק של כ12 יארד. כיון שנסיון זה נעשה מקרוב מאוד, לרוב הקבוצה שבועטת מכל כך קרוב לשער היריב מצליחה לבעוט את הכדור בין שני העמודים הניצבים. בעיטה מוצלחת מזכה את הקבוצה ב1 נקודה.
ב. הבקעה שנייה (two points conversion – השלמה של שתי נקודות). לאחר המגע למטה, הקבוצה שנגעה יכולה לבחור לכבוש שוב או להבקיע שוב לשטח היריב. הבקעה זו אומרת חזרה על מצב של הימצאות שחקן התקפה עם שליטה בכדור בשטח היריב. נסיון זה קשה יותר מבעיטה לשער, ולכן רוב הקבוצות לא בוחרות בו. אולם במידה וההבקעה השנייה מוכתרת בהצלחה, הקבוצה שחדרה בשנית מקבלת 2 נקודות. נסיון זה לרוב נעשה על ידי קבוצות שמפגרות פיגור גדול במשחק, או לחלופין כאשר חישוב הנקודות מעלה יתרונות אסטרטגיים בשימוש זה, כפי שיובהר בהמשך, או לחלופין כאשר המאמן של הקבוצה הוא מאמן "נועז" (גם על כך בהמשך).
כלומר לאחר נגיעה למטה קבוצה יכולה להשיג:
6 נקודות – במידה ולא הצליחה בנסיונות הבונוס של הטאצ'דאון.
7 נקודות – במידה והחליטה לבעוט שער אקסטרה והצליחה בו.
8 נקודות – במידה והחליטה לנסות ולהבקיע בשנית והצליחה בכך.
סך הנקודות שמקבלים בעקבות טאצ'דאון הוא הגדול ביותר ולכן רוב הקבוצות מנסות להשיג כמה שיותר מהם.
2. שער השדה – field goal
במידה וקבוצת ההתקפה לא מצליחה להבקיע טאצדאון, כלומר לא מצליחה לחדור לשטח הקבוצה היריבה ולשלוט שם בכדור (ונראה בהמשך כיצד היא אמורה לעשות זאת), היא יכולה, במידה והיא קרובה מספיק לנסות ולהבקיע שער שדה.
שער שדה הוא נסיון בעיטה של קבוצת ההתקפה לעבר שער היריב. והוא נמצא בקצה השטח של היריב (שוב ראו איור 1). בעיטה לעבר השער אפשרית ממרחק של כ45 יארד מתוך שטח המשחק. מרחק זה אומר שהכדור יעבור בבעיטה מרחק של כ55 יארד. מובן שככל שהבעיטה נעשית מקרוב יותר, כך הסיכויים שהיא תהיה מוצלחת גדלים. בעיטה מוצלחת שבה הכדור עובר בין הניצבים תקנה 3 נקודות.
אלה הם שתי הדרכים המרכזיות להשיג נקודות במשחק הפוטבול. הדרך השלישית נדירה הרבה יותר. אולם כיון שההצגה כאן מנסה להיות שלימה הריהי לפניכם.
3. (חוסר) זהירות safety
זוהי הדרך המוזרה ביותר להשיג נקודות, ואני לא יודע מה הקשר בין שמה לבין מה שהיא מסמנת. הסיפטי הוא מצב בו קבוצה נמצאת בהתקפה כלומר היא בעלת הכדור בשטח המוגן שלה (שאליה בדרך כלל היריב צריך לחדור), והגנת היריב כופה עליה להתמוטט בשטח זה. התמוטטות זו, כלומר מגע של גוף השחקן עם הרצפה כשהכדור בהחזקתו נקרא סייפטי. התמוטטות זו נותנת שתי נקודות לקבוצה הממוטטת.
סיכום נקודות אפשרי:
טאצדאון – 6 נקודות + 1 (שער אקסטרה) / 2 (הבקעה שנייה)
שער שדה – 3 נקודות
(חוסר) זהירות – 2 נקודות.
עכשיו אנחנו יודעים איך משיגים נקודות. אבל מה המכניקה להשגת נקודות. איך המשחק עצמו מתנהל?
אחרי שהבנו שצריך להשיג כמה שיותר נקודות ואיך משיגים אותן צריך לתאר כיצד המשחק מתנהל.

איור 2
על המגרש יש בכל זמן נתון 22 שחקנים, 11 לכל קבוצה, כלומר שתי קבוצות. אורך המגרש הוא 120 יארד מעמוד שער אחד לעמוד שער שני. בכל קצה מגרש יש את השטח המוגן של כל קבוצה באורך 10 יארד, כך שאורך התחום עליו משחקים הוא 100 יארד. 100 יארד אלה מסומנים. כל יארד מסומן בקו קטן, וקוי 5 ו10 מסומנים בקו לכל רוחב המגרש. נקודת האמצע היא החמישים, כך שהמגרש מחולק ל50 יארד מהשטח המוגן האחד ו50 יארד מהשטח המוגן השני. לכל קבוצה יש שלושה מערכים בסיסיים: הגנה, התקפה וקבוצה מיוחדת. הקבוצה המיוחדת מורכבת משחקני התקפה, הגנה ושחקני ספסל.
מובן שמערך התקפה משחק נגד מערך ההגנה של הקבוצה היריבה. מערכים מיוחדים משחקים זה כנגד זה.
נתחיל במצב הרגיל.
קבוצת התקפה משחקת נגד קבוצה הגנה. המטרה כזכור היא להגיע למצב בו שחקן התקפה נמצא בשטח המוגן של היריב והכדור בשליטתו. מובן שמטרת ההגנה היא לא לאפשר מצב זה.
על ההתקפה לעבור לאורך המגרש כדי להגיע לשטח המוגן של היריב. לצורך כך היא מקבלת 4 נסיונות (down). בארבעת הנסיונות האלה היא צריכה לעבור 10 יארד. מטרת ההגנה לגרום להתקפה לא להצליח לעבור 10 יארד ו4 נסיונות. במידה וההתקפה עברה 10 יארד או יותר, היא מקבלת ארבעה נסיונות לעבור את 10 היארד הבאים. במידה וההתקפה לא הצליחה לעבור את 10 היארדים בארבעת הנסיונות, הכדור עובר.
נסיון ראשון ועשר – first down and ten כך זה קרוי.
ההתקפה יכולה לנסות לעבור שטח בשתי דרכים עיקריות. אולם לפני כן צריך להבין איך נראה המהלך לפני שהוא מתחיל.
First and ten on the 25 – נסיון ראשון לעבור עשרה יארד והכדור נמצא על קו ה25 יארד של אחת הקבוצות. ליד הכדור עומדים שחקני הקו הקדמי גם של ההתקפה וגם של ההגנה. בין שחקני הקו הקדמי של ההתקפה לאלה של ההגנה יש מרחק של יארד שזהו השטח הנייטרלי לפני תחילת המהלך. עם תחילת המהלך, שטח זה מתפרק. שחקן שנכנס לשטח הנייטרלי לפני תחילת המהלך עובר עבירה.
בהתקפה לרוב יש חמישה שחקני קו קדמי. אלה הם שחקנים גדולים וכבדים שתפקידם לשמור ולהגן על הכדור בתחילת המהלך ולהגן על מה שהולך מאחוריהם. כי ההתקפה מנוהלת מאחורי גבם של שחקני הקו הקידמי.
מנהל ההתקפה קרוי הקווטר בק quarter back (QB) רבע מאחור. הוא נמצא רבע יארד מאחורי הקו הקדמי אם תרצו ולכן זהו שמו. הוא מנהל ההתקפה, דרכו המאמנים מחליטים באיזו דרך ההתקפה תנסה לעבור את השטח אותו היא צריכה לעבור. לרוב הוא השחקן החשוב ביותר במגרש. לQB ולמאמני ההתקפה יש שני סוגים מרכזיים של התקפה כדי לעבור את השטח הדרוש.
א. התקפת קרקע – ground game: בסוג התקפה זה אחד משחקני ההתקפה מקבל את הכדור ורץ איתו כדי להשיג את השטח הדרוש. ישנם מספר סוגים של רצים שהשם הכולל שלהם הוא רץ אחורי running back. ה"אחורי" מגיע כיון שהרץ מתחיל לרוב לרוץ עם הכדור אחרי קו הפתיחה של המהלך.
הסנטר – המרכז הוא השחקן שמוסר את הכדור לQB, ואז הQB מעביר את הכדור לאחד הרצים האחוריים, ואלה רצים עם הכדור ומנסים להשיג שטח. שחקני הקו הקידמי מנסים לפלס לרץ שטח דרכו הוא יכול לרוץ. כלומר, הם מנסים לחורר את ההגנה.
ישנם מספר סוגים של רצים:
Full back – אחורי מלא. סוג רץ זה הוא איש גדול וחזק מאוד שבעיקרון יודע לרוץ דרך האנשים. הוא בא מרחוק מאוד ומנסה לחורר בכוחו את ההגנה. רוב הקבוצות משתמשות בשחקן זה כדי לעזור לשחקני הקו הקדמי לחורר את ההגנה באמצעות חסימות לרץ המרכזי.
Half back – רץ זה קטן יותר מהפול בק. סוג רץ זה הוא חמקמק יותר ומנסה להשתחל לתוך החורים שיוצרים בשבילו אחרים.
ישנם עוד סוגים אבל ההבחנה לא כל כך חשובה. הרעיון הוא שהרץ האחורי נכנס בחורים, בין אם במרכז ההגנה או באגפים ומתקדם עם הכדור בריצה.
כדי לסבר את האוזן, רץ טוב הוא כזה אשר משיג בממוצע 5 יארדים לניסיון.
לפיכך נניח שיש לנו רץ אחורי טוב, אזי בשני נסיונות נעבור את עשרת היארד וכך נחזור למצב של 4 נסיונות חדשים.
First down and ten on the 35: שימו לב, כיון שהתקדמנו, היינו קרובים יותר לשטח המוגן שלנו, וכך לאחר עשרה יארד התרחקנו ממנו. עתה אנו מרוחקים 35 יארד מהשטח שלנו, כלומר מרוחקים 65 יארד מהשטח המוגן של היריב לשם אנו רוצים להגיע. כיון שאנו מאוד מרוחקים משטח היריב הפעם ננסה להתקדם בצעדים גדולים יותר מחמשת היארד הממוצעים למשחק הקרקע ונשתמש בהתקפה אוירית.
ב. התקפה אוירית passing game: במצב זה הסנטר מעביר את הכדור לQB, וכאן הQB מוסר את הכדור לאחד משחקני ההתקפה. אולם לQB אסור למסור לכל השחקנים. לשחקני הקו הקדמי אסור לתפוס מסירה. יש שלושה סוגים של שחקנים שמותר להם לתפוס את הכדור. הסוג הראשון מוכר וידוע ואלה הם הרצים האחוריים. מותר להשתמש בהם כתופסי כדור בהתקפה אוירית. אולם כיון שלרוב אנשים אלה חסונים יותר ממהירים, הם לא יוכלו לרוץ לעומק שטח היריב. לכן יש סוג שחקנים שונה שנקראים תופסי רוחב wide recievers. שחקנים אלה רצים לאורך ורוחב המגרש במטרה לתפוס את המסירות שהQB מוסר. הם שחקנים מהירים מאוד ורצוי שיהיו בעלי ידיים טובות.
בהתקפה אווירית יש שתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא ליצור מצב בו השחקן התופס יהיה חופשי. אולם הבעיה החשובה יותר היא לתת לQB מספיק זמן כדי לחפש, למצוא, ולמסור את הכדור לאותו שחקן חופשי. שחקני הקו הקידמי צריכים לאפשר לQB מספיק זמן כדי לעשות פעולות אלה. במיקרה הטוב, נצליח. אזיי הQB ימסור קדימה ואחד התופסים יתפוס את הכדור. נניח שאנחנו קבוצה טובה מאוד, והמסירה היתה לאורך של 35 יארד.
First and ten on the 30: עכשיו אנחנו מרוחקים 30 יארד מהשטח המוגן של הקבוצה היריבה. עוד 30 יארד ונזכה בטאצדאון.
ננסה לרוץ. הפעם ההגנה מולנו לא נפתחת. אין שום חורים. הרץ האחורי שלנו לא מצליח להתקדם. בקושי שני יארד הוא הצליח להשיג.
Second and 8 on the 28: טוב כיון שאנחנו צריכים 8 יארד להשיג עוד ארבעה נסיונות ננסה למסור. הפעם לא צריך למסור רחוק ולכן אפשר למסור לקבוצה של אנשים שהם אנשי ביניים. מותר להם לתפוס ומותר להם להגן בקו הקידמי. אולם מותר להם לעמוד רק בקצה של הקו הקדמי tight end כלומר אלה שסוגרים את הקצה. המסירה הקצרה מצריכה זמן הגנה קצר יותר על הQB. והצלחנו. המסירה היתה ל7 יארד.
Third and 1 on the 21: ננסה לרוץ כיון שהמרחק קצר. אולם הפעם ההגנה עמדה על שלה. וכך הגענו ל
Fourth and 1 on the 21. ניסיון רביעי לעבור יארד אחד. אם לא נצליח הכדור יעבור לידי הקבוצה היריבה ולא נשיג שום נקודה. אם נצליח, נקבל סט של 4 נסיונות נוספים ונוכל אולי להתכבד בטאצ'דאון. אולם אנו גם במרחק של שער שדה (21 יארד + 10 השטח המוגן של היריב + 15 טווח הכנה לבעיטה = 46 יארד). אם נצליח עם שער השדה (אחוזים טובים) נקבל 3 נקודות.
כאן נמדדת התקפה:
התקפה שמרנית תלך על נסיון שער שדה. היא לרוב תצליח וכך נקבל שלוש נקודות. אגב, אם שער השדה לא יצלח, הכדור יעבור ליריב מהמקום בו ניסינו לבעוט (כלומר מקו ה36 שלהם).
התקפה נועזת תלך על נסיון לעבור את היארד, אם תצליח תנסה לכבוש טאצ'און.
נהיה שמרנים, ונזכה בשלוש נקודות.
אחרי כל קבלת נקודת מתבצעת בעיטת הרחקה חופשית. בעיטות הרחקה זה הזמן בו הקבוצות המיוחדות משחקות. בעיטת הרחקה לאחר שער שדה או טאצדאון נבעטת מקו ה25 שלנו. בועט טוב יצליח לבעוט את הכדור לתוך השטח המוגן של היריב. היריב בתופסו את המקום יכול לנסות לרוץ עם הכדור כדי להתחיל את ההתקפה שלו מקו קדמי במגרש עד כמה שאפשר. במידה והכדור נוחת בשטח המוגן של היריב ולא מקודם משם, היריב מתחיל מקו ה-20 שלו.
משחק ההגנה:
First and 10 on the 20: ההגנה היא כמעט תמונת ראי להתקפה, אבל רק כמעט.
ההגנה משחקת בשלושה קוים. שחקני הקו הקדמי הם גדולים וכבדים כמו שחקני הקו הקדמי של ההתקפה. תפקידם למנוע חורים כדי למנוע את משחק הריצה של היריב, וללחוץ על הQB בזמן שהוא עומד למסור לתופסים שלו. השחקנים שלנו מצויינים ולכן שחקני הקו הקדמי הצליחו לחורר את הקו הקידמי של ההתקפה, ולהפיל את הQB של היריב. הפלת הQB של היריב נקראת סאק sack. כתוצאה מכך היריב הפסיד 5 יארדים.
Second and 15 on the 15: הפעם היריב מתחכם, הוא עושה כאילו הוא עומד למסור ולמרות זאת נותן לאחד הרצים שלו. שחקני הקו השני שלנו בהגנה שמים לב לכך ומנסים לעצור את הריצה. שחקני קו אלה הם בינוניים. הם חסונים אולם הם גם מהירים. תפקידם לעזור לשחקני הקו הקידמי נגד הריצה, לעזור לשחקני הקו האחורי נגד המסירה ולנסות ללחוץ על הQB של היריב בזמן מסירה. אחד מהם מצליחים להעיף את הכדור מידיו של הרץ עם הכדור. הכדור חופשי במה שקרוי fumble. לרוע המזל היריב מצליח להשתלט על הכדור. אולם המהלך מת והיריב עדיין לא הצליח לעבור את העשרה יארדים שלו.
Third and 9 on the 21: ברור שהיריב ינסה עכשיו למסור, הוא מזייף כאילו הוא רץ במטרה למשוך זמן. אולם שחקני הקו הקידמי שלנו בתוספת מספר שחקני קו בינוני רצים במלוא הקיטור אליו במה שקרוי בליץ'. כתוצאה מכך, הQB של היריב מוסר מסירה רעה ואחד משקני הקו האחורי של ההגנה שלנו מצליח ליירט את הכדור interception. שחקני הקו האחורי בהגנה (secondary) הם מהירים ומהווים תמונת ראי לתופסים של היריב.
לאחר שהשחקן הגנה יירט את הכדור הוא מצליח לרוץ איתו ולהתקדם עד שההתקפה של היריב מצליחה לעצור אותו.
First and 10 on the 40: אנחנו בהתקפה. אולם לא מצליחים להתקדם באף אחד משלושת הנסיונות הראשונים.
Fourth and 10 on the 40: כיון שאנחנו מרוחקים מאוד משער השדה, ונסיון לעבור את עשרת היארד סביר שלא יצליח אחרי ששלושת הנסיונות הקודמים לא צלחו. לכן אנחנו בועטים בעיטת הרחקה, כדי לגרום ליריב להתחיל עמוק ככל האפשר בעומק השטח שלו, ולגרום לו לעבור שטח גדול ככל הניתן לפני שהוא מגיע לשטח המוגן שלנו.
בעיטת ההרחקה היא מהלך של הקבוצות המיוחדות. ככל שהבעיטה חזקה יותר כך טוב יותר, אלא אם כן היא נכנסת לשטח המוגן של היריב ואז הוא יתחיל מה20 שלו.
מובן שיש סוגי הגנה רבים ושונים, אולם לא אטריח אתכם בשמות מערכי ההגנה השונים (שנקראים על שם מטבעות ודברים דומים). גם לכל אחת מאפשרויות ההתקפה יש יותר מסוג אחד. אפשר לרוץ עם הכדור דרך האמצע, דרך האגף, בהשהייה מסויימת, לאחר זיוף של מסירה, אפשר לרוץ מסביב.
ישנם גם מספר נרחב של משחקים טריקיים בייחוד עם הקבוצות המיוחדות. כך אפשר לזייף נסיון שער שדה ולנסות לעבור את המרחק שעדיין נשאר לנו. ניתן את בעיטת ההרחקה אחרי הבקעה לנסות לבעוט בעיטה קצרה כדי להשיג את הכדור מחדש. אולם זהו הבסיס.
11 אנשים נגד 11 אנשים, כ7 שופטים. כשנעשית עבירה הקבוצה שעומדת להרוויח מהעבירה יכולה להחליט אם לקבל את הפרס או לוותר עליו. במידה והמאמנים לא מרוצים מהחלטת שופט הם יכולים לערער עליה (לא על כולן, רק על חלק מהן) ואז השופטים משתמשים בטלוויזיה ואם יש עדות חד משמעית לשינוי ההחלטה, השופטים ישנו את ההחלטה.
כל מהלך אורך בערך כ-5 שניות. בין כל מהלך יש הפסקה לתכנון המהלך הבא של 45 שניות. במידה והכדור נשאר במשחק בתום המהלך השעון ימשיך לרוץ. במידה והכדור יצא מחוץ למגרש או שמהלך מסירה נכשל, השעון מפסיק לרוץ. המשחק נמשך 60 דקות ומחולק ל4 רבעים. לכל מאמן יש 3 פסקי זמן לרשותו. 2 דקות לסיום כל מחצית יש הפסקה של סימון 2 דקות אחרונות.
הנצחון הוא בנקודות. במידה ויש שוויון לאחר 60 דקות יש רבע אחד של הארכה. הקבוצה שזוכה בנקודות ראשונה בהערכה מנצחת. ההחלטה מי יקבל את הכדור ראשון נעשית בהטלת מטבע. האפשרות היא להתחיל את המשחק בהתקפה או בהגנה. כך גם בהארכה. במידה ואף קבוצה לא זוכה בנקודות בהארכה נרשם תיקו. מצב זה מאוד נדיר.
וזה רק על קצה המזלג. פיטסבורג ניצחה את ג'קסונויל.
ושוב תודה לatzile.