חרונולוגיה חסרת חשיבות

במסגרת מאמציי הלא כנים לחיות לנצח, אני מפקיר מדי פעם את גופי בידיהם של מקצוענים. תפקידם של אלה לכייל את גופי כך שיתפקד בצורה מיטבית. ביני לבין גופי ישנה מערכת יחסים סימביוטית, כשהוא אינו מפריע לי ואני משתדל כמיטב יכולתי לא להפריע לו. כמו חוק הבריאות בישראל, כך גם גופי אינו כולל את מערכת הפה על השיניים והחניכיים שבה, שהן שטח חוץ טריטוריאלי שלא מקיים את הברית הסימביוטית שיש לי עם גופי.

על כן, גם לאחרונה הלכתי לקבל מסאז'. חלקיכן אולי יעדיפו לוותר על שאר הדיווח מכאן, אולם ברצוני להבהיר שלא יהיו שום תיאורים גרפיים על המתרחש בחדר המסאז'ים, שכן הסיפור אינו על המסאז'. כיוון שאני ידוע כאדם קיצוני ונוקשה, הליטופים השבדיים אינם חביבים עליי. למרות שהשבדים והשבדיות מאוד חביבות עליי, המסאז' שלהם רך מדי לטעמי. מסאז' תאילנדי לא הוצע במקום ולכן הלכתי על הרקמות העמוק. אין מה להגיד, החבורות הכחולות נשארו על גופי כמה ימים לאחר מכן. אולם לא הן שצלקוני.

לפני המסאז' נפגשנו, זוגתי ואני, עם דר' שלזינגר. רופא זה, יהודי טוב וחם, שביקר פעמיים בישראל וביחוד בחיפה, במרווח של 25 שנה, כשהוא היה בן 11 ושוב השנה כשהוא היה בן 36, ונדהם עד כמה חיפה התפתחה ברבע מאה זאת, הוא הבעלים של המכון אליו הלכנו. בעצם, הוא הבעלים של הרשת שהמכון אליו הלכנו משתייך אליו. ברשת הבריאות של דר' שלזינגר (השמות שונו מפאת שיכחת הכותב את שמו האמיתי של הרופא) ישנם 4 סניפים הממוקמים אסטרטגית במקומות שהכי כדאי לחיות בהם. דר' שלזינגר קיבל אותנו בסבר פנים יפות, שאל לשלומנו, סיפר על ביקורו האחרון בחיפה, ואז ערך לנו סיור בסניף. הסניף הוצף כמה ימים קודם לכן, שכן ירדו גשמים, ונגרמו נזקים בעיקר לשטיחים אך גם לפרקט. לא זכור לי שהבענו זעזוע עמוק מדי, אבל כן היינו אמפתיים. לא עולה כסף להיות אמפתיים. ואז לקח אותנו דר' שלזינגר לבדיקת העצבים.

ראשית שאלנו דוקטור שלזינגר אם אי פעם עשו לנו בדיקת עצבים (הלינק אינו בהכרח למרפאה בה עשינו את הסריקה). השבנו בשלילה. או אז הסביר דוקטור שלזינגר, שמערכת העצבים היא זאת השלטת על גופינו. הסברנו לו שאכן ראינו את זה בבודי וורלדס, והוא שמח לשמוע על כך. עוד הסביר הרופא ש95% מהעצבים בגופינו אינם עצבי כאב, בניגוד למה שחשבנו. ורק רבע מעצבי גופינו קשורים לחישה. כלומר, 5% לכאב ועוד 20 אחוז לחום, קור, מישוש וכדומה. לכן, 75 אחוז מעצבי גופינו אינם משדרים לנו דבר על מצב גופינו. לכן, כך אמר דוקטור שלזינגר, ישנה הסריקה הממוחשבת של העצבים שהוא עומד לעשות לנו. בדיקה זאת בודקת את אותם 75% עצבים שאחראים על תפקוד הגוף. עוד הסביר דוקטור שלזינגר שגם קבוצה זאת מחולקת לשתיים. קבוצה אחת אחראית על תפקוד השרירים השונים בעוד הקבוצה האחרת אחראית על תפקוד האיברים השונים, כבד, כליות, לב, לבלב וכדומה. הוא הסביר שסריקת מערכת העצבים היא על כן הבדיקה המונעת הטובה ביותר, שכן כשעצבי הכאב מתחילים לעבוד, או אז המצב כבר חמור. אבל, בדיקת העצבים האחרים תעלה על בעיות מוקדם יותר. שמחנו על הסבריו המלומדים של דוקטור שלזינגר והפקרנו את גופנו לסריקה עצמה.

 

התחלנו בסריקה. זוגתיי התחילה ראשונה כי היא אמיצה יותר. הדוקטור לקח מכשיר מתכת שחובר למחשב והריצו לאורך עמוד השידרה וצייר ציורים יפים על שלדה במחשב וגם כתב אחוזים. או אז, הפסיק את הבדיקה, ומרח עליה אלכוהול. זה קצת כאב, אבל בלי כאב אין רווח. ואז לקח ידית מחשב אחרת והתחיל להצמיד אותה למקומות שונים בגופה, מהצוואר לאורך עמוד השדרה ועד לעצם הזנב. הציורים נמשכו בצורה אחרת במחשב, כשהם נותנים עקומה שעולה ואז יורדת בשני צבעים, כחול ואדום.

 

ואז הגיע תורי. שוב הריץ הדוקטור את המכשיר לאורך עמוד השידרה שלי, ואז מרח ואז התחיל לעבור חוליה חוליה. ואז, כשהגיע למקום כלשהו נעצר. וניסה שוב. ונעצר. וניסה שוב. ונעצר וניסה שוב. כמי שקרא מחקרים רבים ידעתי שיש כאן משהו לא בסדר. רופאים לא סתם נעצרים במהלך בדיקות. אמנם דוקטור שלזינגר לא הצהיר מאומה, לא מהמ ולא מענין מאוד, אבל הוא המשיך וניסה באותה נקודה שוב ושוב ושוב. וכך, במקום השנייה הרגילה שהוא בילה בכל חוליה הוא בילה שם חצי דקה תמימה. המון המון זמן, זמן שנראה (ואכן, אתם בטח מבינים, חשיבותו) כנצח. לאחר שהנצח עבר, המשיך דוקטור שלזינגר לשאר החוליות.

 

ואז הגיע מועד הפרשנות. עברנו על הציורים של זוגתי. מקבלים תדפיסים יפים של גוף האדם, מהגב, ועליהם מסומנים בצבעים שונים חצים שהולכים הצידה או מלבנים בצבעים שונים. הציור הראשון שלה היה טוב. הכל היה לבן. לבן זה נקי. לבן זה טוב (כמו שאמר נהג המונית: רק היהודים חכמים בעולם, הגוים טיפשים). לבן זה מצוין. הוא היה מרוצה דר' שלזינגר מהלובן בבדיקה. הבדיקות האחרות היו פחות טובות. היה קצת ירוק, שזה לא נורא בכלל, והיה קצת כחול, שזה עוד פחות רע מהירוק. והיה אדום שיטתי. אדום שיטתי זה לא טוב. אדום שיטתי מצביע שיש בעיה. דנו עם דר' שלזינגר מה יכול להיות מקור הבעיה, מה אפשר לעשות נגדה והוא הסביר לנו.

 

ואז עברנו לציורים שלי. אני, הבריא באדם, הציורים לא היו טובים. דר' שלזינגר לא היה מרוצה כלל. הציור שהיה נקי לגמרי אצל זוגתי היה מנוקד בצבעים בכל צבעי הקשת. אבל, הבדיקה השנייה, כן כן, זאת שבמהלכה הוא נתקע. היא הייתה רעה. רעה מאוד. או כמו שאמר דוקטור שלזינגר: אוף דה צארטס! מה זה אומר, זה אומר שזה לא היה לבן, ולא היה ירוק, ולא היה כחול, ואפילו צהוב זה לא היה. מי מכם שניחש שזה היה אדום, טעה! זה היה שחור! שחור כמו הלילה! שחור כמו הכושים שמנסים להרוס את האדם הלבן! שחור זה רע! רע מאוד! דוקטור שלזינגר אמר שהמצב רע מאוד, חמור. ליד השחור היה גם המספר הפנטסטי של 127%. כל זה בנקודה T4. יתר על כן, סביב השחורים השניים, היו אדומים מכל עבר, שהבהירו שהמצב לא טוב בכלל. הם היו פחות ממאה. כחול זה היה פחות מעשרים. רע מאוד. רע מאוד. מה לעשות, זעקתי בפניקה. דוקטור שלזינגר אמר שאפשר וצריך לטפל. הוא גם שאל אם אני מרגיש כאב כלשהו באזור הלב או הכליות או מערכת העיכול. הכחשתי מכל וכל. זה סימן טוב, הוא אמר וניסה להרגיע, זה אומר שיש לנו מספיק זמן לטפל.

 

ואכן, לטיפול הלכנו. כששאלנו את המסזיסט אם הוא משתמש בתוצאות הסריקה הוא הגיב בשלילה. אבל, תיקן את עצמו ואמר שכן. ואז הוא טיפל גם בי. אבל מה אומר לכם, זה לא עזר. מאז אני שבר כלי. כבר יומיים שלושה שלא ישנתי בלילה כמו שצריך. גם לאכול לא אכלתי כמו שצריך. אני חושש שאני מתקרב בצעדי ענק לעבר קריסת מערכות כללית. אלא אם כן, הקול הקטן במעלה מוחי, ישתלט עליי ויזכיר לי שסביר להניח שדוקטור שלזינגר הוא קוואק.

 

על כן, שאלות לדיון:

האם מי מכם עשה אי פעם סריקת עצבים שכזאת? האם מי מכם יודע אם זה משהו לגיטימי או אמיתי? אם כן, אנא הסבירו לי האם אני צריך להסדיר את ענייני? (הרמתי טלפון היום לחברת הפנסיה שלי, אחד בסידרה אינסופית, סביר להניח).

 

פתרון הבעיה הוא כמובן לערוך בדיקה דומה במכון זהה לזה שערכתי בו. אולם, כיוון שהבדיקה ממוחשבת, ייתכן שהם שומרים על קובץ את תוצאות הבדיקה הראשונית וישתמשו בו על סמך שמי. אני יכול גם לתת שם אחר. גם אם יחולו שינויין בין שתי הבדיקות זה לא נורא. הרי יכולים לחול שינויים בגופו של אדם, לא? לחלופין, אפשר ללכת גם למכון בריאות אחר שיעשה את הסריקה שלו. רק שישנה הספקנות הבריאה שטוענת שאולי הבדיקה אמיתית, והמכון השני יראה אותן תוצאות כמו הראשון, ואזחלום חיי הנצח, שאני עושה מאמץ לא כן להגשימו, לא יתממש.