חרונולוגיה חסרת חשיבות

א: היי, הרבה זמן לא התראנו.

ב: כן, אני בדרך כלל כאן בימי שני.

א: אה, אני בימי חמישי, יש קבוצה נחמדה.

ב: כן, אולי גם אני אגיע בימי חמישי. אני צריך לעשות בדיקת דם. לבדוק סוכרת סוג C.

א: כשאתה שוכב יש לך עיקצוצים ברגליים?

ב: כן.

א: אז יש לך את זה. זה הסימן. אני יודע.

ב: איך זה באמת? מה מרגישים?

א: זה מתחיל בעקצוצים כששוכבים. אחרי זה זה ממשיך כאילו יש לך נמלים בתוך הרגליים שמטפסות לך בורידים בזמן שאתה שוכב. אחרי זה זה יותר גרוע, זה כאילו דופקים לך מסמרים בכפות רגליים זה ממש נורא.

ב: לא נעים בכלל.

א: כן, אבל אפשר לשלוט בזה. אם עושים כל מה שצריך. חיים עם תרופות, אבל אם מפסיקים לאכול ואוכלים רק את מה שמותר, אז לפעמים אפשר לרדת מהתרופות. צריך לשלוט בזה.

ב: טוב, אני אחכה לתוצאות.

א: אני כבר עברתי הרבה. את הדקירות ברגליים, את הנמלים, את העקצוצים, את המסמר. הכל. בין זר, דן זט. זה נורא נורא. עברתי כבר הכל. אבל אתה יודע מה, צריך להתחיל לאכול בריא. אתה יודע הרבה דגנים מלאים, לחם מקמח מלא. הכל.

ב: כן.

א: רק שזה הכל נורא יקר. ולא נותנים לנו סובסידיות על האוכל הבריא הזה. אז זה המצב.

ב: כן.

א: כן, צריך להפסיק עם כל הצ'יזבורגרים.

ב: כן,

א: להפסיק עם הטבעות בצל.

ב: אני מעדיף למות.

א: אם לא מטפלים בזה זה סיוט. מפסיקים להרגיש תחושה ברגליים. כמו שקרה לווילי. הורידו לו כבר רגל אחת. עכשיו כנראה הולכים להוריד לו את השנייה.

ב: אוי.

א: הכי נורא שלא איכפת לו. לא איכפת לו. אבל צריך לטפל בזה. לעשות את הבדיקות.

ב: כן.

א: אני עכשיו צריך לעבור טיפולים בידיים, הוורידים שלי סתומים. אחרי כל מה שעברתי. לא נעים.

ב: בכלל לא.

א: והכי גרוע שסוכרת זה בכלל מחלה של שמנים, לרזים אין בעיה כזאת.

ב: אני עכשיו ירדתי מ240 ל218.

א: יפה, יפה. זה מאוד חשוב. זה יעזור לך.

ב: כן, אני אוכל רק ארוחה אחת ביום. זה כל מה שמותר לי. ארוחה אחת גדולה ביום. ואני שותה גייטורד, בשביל הזרימה של האנרגיה והעיכול והתוספי מזון. וזה עובד לי. לרדת ככה זה טוב.

א: כן, זה מאוד יעזור לך. לי זה כבר לא יעזור. אבל אתה יודע, אפשר לשלוט בזה עם התרופות, ולפעמים אני חושב שהאסתמה, יש לי גם אסתמה זה יותר גרוע. לפעמים אני לא מצליח לנשום, ואז אני לא יודע מה משניהם יותר גרוע.

ב: כן,

א: בהצלחה עם הבדיקות, ומאוד חשוב לעשות אותם. כי אם יודעים בזמן אז אפשר לשלוט בזה ולבדוק את זה. לפעמים גם אם הסוכר יותר מדי נמוך אז מרגישים כאילו אי אפשר לעמוד, ואז חייבים לאכול משהו. כל דבר, העיקר להעלות את הסוכר. אני זוכר שאישפזו אותי בגלל זה. בדרך כלל הנורמלי זה פחות מ-200, לי היה למעלה מחמש מאות, התחילו מייד עם האינסולין והטיפולים הכל. היה נורא. אבל אם עושים בדיקות בזמן ומגלים את זה, אפשר לשלוט בזה. לאכול נכון, ואולי אפילו בסוף לא תצטרך את התרופות.

ב: אני מקווה.

א: הכי חשוב לעשות את הבדיקות.

ב: בטוח.

א קם והולך.