חרונולוגיה חסרת חשיבות

"חברים יקרים – ה' עמכם!"

{לכבוד חג החירות הע"ל, החליט עורך המדור להשכיר את שירותיו לחבר משה פייגלין, עם קצת מהארותיו.

מדוע "עמכם?" האם הע' מנוקדת בפתח? או שמא על שום שהוציא עצמו מהכלל כפר בעיקר? שהרי ה' עמנו צריך להיות כתוב, ויש האומרים קרי וכתיב}.

פרק מהתנך - שמות י"ב: כ"א-כ"ז

"הודעה ואזהרה לכל החולמים על מנהיגות יהודית למדינת ישראל!

דעו – כי אם תצליחו במשימה שהצבתם לעצמכם - ותקימו לישראל מנהיגות יהודית, אתם תיאלצו לשכוח מליל הסדר שאתם כל כך אוהבים! שוב לא יהיה לכם תירוץ שיאפשר לכם לברוח מן המצווה החמורה של קורבן פסח. למי ששכח – מצוות קורבן הפסח שווה בחומרתה למצוות ברית המילה. כאן מדובר בברית הפרטית בין היהודי לאביו שבשמים, וכאן מדובר בברית הלאומית בין העם כולו לאבינו שבשמים. לכן אנו קוראים בהגדה את הפסוק – "ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי" – שנתערבב להם דם מילה בדם קורבן הפסח. שתי המצוות הללו הן שעיצבו אותנו כעמו המיוחד של בורא עולם, כפרטים וכקולקטיב כאחד. שתי המצוות הללו הן מצוות העשה היחידות בתורה שהנמנע מלבצען – עונשו 'כרת'."

{על זה באמת כבר לא צריך להוסיף דבר.}

"למזלנו – עומד בשער הכניסה להר הבית שוטר חביב בשם מוטי, שמסביר ליהודים שאסור להם להתפלל במקום ועל אחת כמה וכמה – להביא להר כבשים לקורבן.

אבל אם תקימו לנו מנהיגות יהודית, מוטי יפתח לכם בשמחה את השער וגם יסייע לכם בכל שאלה ועניין (הוא רק יוודא שאתם מלווים במדריכים הבקיאים בכל ההלכות הרלוונטיות).

אמנם – אם מוטי היה אוסר עלינו למול את בנינו – היינו מתגלגלים מצחוק. באמת לא מוטי חוסם את הכניסה להר, אלא היהודים המאמינים עצמם, שתורתם ותודעתם עודנה בגלות ובעצם נוח להם מאוד שהברית עם א-לוהינו נותרת במישור הפרטי בלבד. זה כיף להיות דתי בביתך וישראלי בצאתך ובשום אופן לא יהודי שלם בארץ ישראל השלמה גם בבית וגם בחוץ. כלומר יש לנו מוטי קטן בלב ובגלל זה אנו מוצאים אותו בכניסה להר.

אבל אם תהיה לנו מנהיגות יהודית – כל זה ייגמר! כי ראש הממשלה ושריו יבואו להר עם כבש, התודעה תתהפך ולנו כבר לא יהיו יותר תירוצים."

{מוטי מוטי מוטי מוטי, איזה מן בחור אידיוטי}

"במקום לשבת בבית ולכרסם מצות לזכר קורבן הפסח, אנחנו ניאלץ לשבת ברחובות ירושלים, חבורות חבורות, ולאכול את קורבן הפסח עצמו. במקום לשבת עם המשפחה, בסלון הפרטי, נשב עם כל עם ישראל ברחובות וסמטאות ירושלים, סביב הר הבית – אתם מבינים איזה נזק בינלאומי זה יביא עלינו? איזה משא ומתן אפשר לנהל כשכול המדינה מתיישבת סביב הר הבית? ומי ישמור עלינו מאיראן? ומה יעשה אובמה? ואיך תגיב רוסיה? והאיחוד האירופי – מה תגידו אז? הא? מה תגידו?"

{או אלוהיי, עד מתיי? שמע קולי, גורלי, סבלתי כבר בחיי}.

נ.ב.

קשה לי פה בישראבלוג, כשכל פעם שאני צריך לצאת מהבלוג שלי אני זוכר לימים הנוראים של הגירוש מעזה - התנתקות? גירוש!!!

מנהיגות יהודית, רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853

{תזכרו לי את זה כשישימו אותנו במחנות}