במדינה דמוקרטית, עובד לא מועבר מעבודתו בגלל שגוף הביטחון החשאי החליט. ודאי שאינו מועבר מעבודתו בגלל שיוכו הדתי, הלאומי, הדתי או כל שיוך אחר. הרי נאמר ונכתב ללא הבדל דת גזע או מין. כך מקובל במדינות דמוקרטיות, ואפילו במדינת ישראל.
במדינה דמוקרטית, הצבא לא יכול להפוך עשרות אלפי אנשים לפליטים שדינם גירוש בלי דיון, סתם כך.
במדינה דמוקרטית, שירות ביטחון לא מעלים אנשים לחודשים, משום שחשפו שראשי הצבא עוברים על הוראות בית המשפט.
במדינה דמוקרטית, המשטרה ושירות הביטחון לא רודפים אחרי עיתונאים שחושפים שראשי הצבא עוברים ברגל גסה על הוראות בית המשפט הגבוה לצדק.
במדינה דמוקרטית, עיתון לא צריך להתגונן ולהסביר מהו חופש העיתונות.
במדינה דמוקרטית, בתי המשפט לא משתיקים סיפורים שמטרתם היחידה לשמור על ראשי הצבא כשאלה עוברים על החוק.
במדינה דמוקרטית, הצבא כפוף לחוק, ולא פורע חוק ורודף את מי שדורשים את השמירה עליו ועל הוראות בית המשפט העליון.
במדינה דמוקרטית, המשטרה אינה מפסיקה הפגנות חוקיות באופן בלתי חוקי באופי שיטתי.
אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.
אני גם יכול לדמיין את התגובות שאולי אקבל. מעציב גם לקרוא את התגובות במקומות האחרים. מעציב לקרוא ששוב כל הבעיות האלה מתנקזות לימין ושמאל, והימין בעד מדינת שב"כ, מדינת משטרה, נגד חופש ביטוי, חשיפת שחיתויות (באמתלות דביליות דוגמת כמות המסמכים שלקחה ענת קם, כאילו שהם היו מקבלים אם הייתה לוקחת רק מסמך אחד זה היה בסדר מבחינתם, כאילו שכמות המסמכים היא המשנה ולא מה שעומד מאחוריהם, כאילו שלא ברור שבשביל לחשוף שחיתות בצבא צריך לאסוף כמות כמה שיותר גדולה של מסמכים כדי להבטיח את קיומך לאחר מכן) והשמאל הקטן והולך מנסה לשמור על ישראל דמוקרטית.
בעזרת השם, ישראל תהפוך למדינת הדת היהודית, בה אזרחים כמוני אין להם מקום.
ועוד לא אמרתי כלום על כך שישראל תהפוך למדינת הדת היהודית האורתודוכסית, שכן שאר הזרמים היהודיים אינם יהודיים דיים למדינת הדת היהודית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
