חרונולוגיה חסרת חשיבות

(רק בגלל הכותרת הסיפור הזה נכתב).

לרגל החגים העוברים עלינו בשימחה, החלטנו זוגתי שתח' ואני שנקנה לה מחשב חדש. בין היתר כי היא מצאה את האפיקומן שאביה החביא וקיבלה תקציב לכך ממנו.

ללא היסוסים שמנו פעמינו לחנות אפל הקרובה. שם הסבירו לנו שהמחשב שזוגתי שתח' רוצה אינו ניתן להזמנה בחנות אלא רק באינטרנט.

טוב, מה אפשר לעשות. בדקנו כמה עולה המחשב באינטרנט. 1900 דולר, בערך. ואז הכנסנו את המיקוד שלנו והמחיר קפץ במאה ושבעים דולרים נוספים. מסים. מסים דרקוניים. שהשלטון המקומי פה, הידוע בכינוי ארנולד, משית עלינו. לא יקום ולא יהיה. אמרתי לזוגתי שתח'. אני לא מעשיר את קופתו של המחסל. על גופתי המתה הוא יראה ממני אגורה.

התקשרתי לרשת היהודית הענפה שאני חלק ממנה בניכר. כמו משפחת ספרא בזמנו, השארתי הודעה כדי לא לשלם על הטלפון, ונעניתי בהודעה חזרה. ודאי שהרשת הבינלאומית של היהודים תעזור לי לדפוק את ארנולד. אוסטרי אנטישמי אחרי הכל.

הזמנתי את המחשב באינטרנט, כפי שהייתי חייב. אולם, במקום לשלוח אליי, במדינתו של ארנולד, שם המסים הורגים אותנו, שלחתי את המחשב למדינה השכנה, לכתובתה של הרשת היהודית הגלובלית. הפלא ופלא, לא שילמתי אגורה מסים. אגורה ארנולד לא ראה ממני. (אני מקווה שהוא לא מבין עברית). ואז, הרשת הגלובלית של היהודים, שכך בעצם, על ידי העלמות מס גלובליות והעלמות של שיחות גוביינא גלובליות עשתה את הונה, שלחה לי את המחשב. נכון, המשלוח עלה כשלושים זהובים מקומיים, אולם מהם אלה לעומת 170 הדולרים שארנולד רצה לעשוק ממני.

לעתים רחוקות יש מוסר השכל בסיפורים שכאלה. ראשית, היזהרו מקונסיפרציות יהודיות.

שנית, אין מה לעשות הרפובליקנים צודקים. סטיב פויזנר, המועמד הרפובליקני האמיתי למשרת מושל קליפורניה, מציע קיצוץ רוחבי חד וחלק של 10% מכל המסים שיש במדינה. אולי אם לא היו את המסים האלה, הייתי שולח את המחשב אלינו ומשלם את מסי המדינה. קשה לי להאמין. גם קשה לי להאמין שאמרתי שהרפובליקנים צודקים. ככה זה כשנוטשים את כוחות השחור של וינדוס ועוברים למק. משלמים הרבה יותר על המחשב, אבל מתחמקים ממסים.