חרונולוגיה חסרת חשיבות

רוח המפקד שורה לא רק על ארגונים צבאיים. גם בארגוני תקשורת ישנה רוח המפקד.

למשל, ב-NRG, עיתון הבית של תנועת אם תרצו, רוח המפקד תואמת את ערכי התנועה בקידום; הסמול למעמד אויב, בין היתר בטורים קבועים של חברי הקבוצה, בטוריו של בן-דרור ימיני עורך אתר הדעות וכמובן בכתבותיו האובייקטיביות תמיד של בן כספית.

רוח זה משפיעה גם על הכותרות והסיקור של אירועים חדשותיים.

כך למשל, כרגע, הכותרת הראשית של האתר היא ביחס ל"משט פעילי השמאל".

כשנכנסים לכתבה, הדברים הופכים לברורים למדי. מצד אחד ישנם את פעילי השמאל. שם כוללני למדי שכולל גם אותי, שאין לי קשר כלשהו למשט, וגם עוד כמה עשרות אלפים, אולי מאות אלפים, סביר שמיליונים של אנשים בעולם שהם בשמאל ועושים פעילות כלשהי. מצד שני, ישנו את צה"ל, צבא ההגנה לישראל. מובן שאותם פעילי שמאל, חורשי רעת ישראל. כך אין לדעת מה הם מביאים על הספינות, למרות שמפעילי האוניות והמובילים שלהם מצהירים מה יש בהן בריש גליי, כפי שגם מצוטט באתר מודיעין ישראלי (בעל שם נהדר), אבל מובן שאין לסמוך עליהם ולא להאמין להם. הכתב והעיתון מעדיפים להאמין לבכיר הצבאי אותו הם מצטטים: "לאף אחד מאיתנו אין מושג מי באמת נמצא על הספינות ואילו אמצעים הם מתכוונים להוביל לרצועת עזה"

הציטוטים מאותו בכיר צבאי מבהירים שיש לנו כאן התנגשות בין ישראל, הדמוקרטית וצבאה, שתפקידו כרגיל להגן על ישראל, לבין אותם פעילי שמאל מסוכנים שכל רצונם בפרובוקציות וברעתה של ישראל: "והיה והם יבחרו לבצע פרובוקציות, כפי שנראה, לא נהסס להשתמש בכח." הקצין מניח שיהיו פרובוקציות, למרות שלא ברור איזה פרובוקציה אפשר לעשות בלב ים באמצעו של משט, אבל הצבא יהיה ערוך לכך וישתמש בכוח. האם אפשר להניח שהמשט כולו הוא פרובוקציה בעיני הקצין הבכיר, ולכן צריך לפעול כנגדו בכוח? ייתכן, לכן ייתכן שהקצין הבכיר שמר על אנונימיות בציטוט.

אולי צודק אותו קצין בכיר ורוח המפקד המעריבית. הגיע הזמן להשתמש קצת יותר בכוח כנגד פעילי שמאל לא רק במשטים, אפשר אולי גם בשייח ג'ראח שהם עושים נורא הרבה רעש, בכלל מזמן לא נפגע או נהרג פעיל שמאל על ידי כוחות צהל בבילעין למשל. הגיע הזמן ש"פעילי השמאל", לדעת NRG וכתבו אמיר בוחבוט, יפסיקו עם הפרובוקציות שלהם, יתנו כבוד לצה"ל ויפסיקו לעזור לערבים.

אגב, אם הקריאה שלי ב-NRG נראית מוגזמת, והתיוג של המשט כ"משט פעילי שמאל" נשמע כמו תיוג שמטרתו להכפיש את כל פעילות השמאל ככזאת הנוגדת את פעולות צה"ל, אפשר לקרוא סיקור אחר בוינט ולהיוכח במגמתיות המעריבית.

והערה לסיום, מובן שהמשט לגיטימי, חוקי, הגיוני ונבון. מטרתו להראות שהטענה הישראלית כאילו היא אינה שולטת בעזה שיקרית. מכאן גם ברור שהסיקור המגמתי, ההופך קבוצות אוכלוסייה לאויבים בכוח, על ידי מעריב, מסוכן יותר מהמשט עצמו.