חרונולוגיה חסרת חשיבותThose who can make you believe absurdities can make you commit atrocities.
Tangles should be welcomed as good news-they keep
out demons. 1988:28 Becker
:וולטר |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
מדוע עזה אינה הבעיה של שדרות: האומץ להגיד את האמת (שלישי מתוך שבעה)
הבעיה היא שאין אופק. הרי ציפי ליבני היא אותה דמות, רק נשית יותר,
כמו בנימין נתניהו ואהוד ברק. ואם לא היא, אז שאול מופז? ואם לא הוא, אז
מי? עמי איילון? הא, מצחיק. אולי יאיר לפיד? היסטרי.
כן, ישנה גם שלי
יחימוביץ. אבל היא אמיצה
מאוד, כל עוד היא לא עוסקת בנושא המרכזי שמעסיק את ישראל בארבעים שנה
האחרונות. משם היא בורחת כמו מאש. היא יודעת שהאיש האמיץ שיעז להגיד את
המובן מאליו יחטוף. זה לא פופולארי לומר את המובן מאליו.
אנסה.
הבעיה
של שדרות אינה עזה. הבעיה של ישראל אינה עזה. האינטרס הישראלי הברור הוא
הפסקת המצור על עזה. האינטרס הישראלי הוא שבעזה
יהיה לאנשים כמה שיותר טוב. הבעיה של שדרות היא שדרות וישראל. הבעיה של
ישראל היא ישראל.
הבעיה
של שדרות מעולם לא הייתה עזה. לא בשנות החמישים, עת הפדאין בפעולות טרור חדרו לישראל ולנגב, ולא כעת כשקסאמים נופלים עליה, כשיש רצון מלפני אדוני עזה לעשות כן.
הקסאמים אכן היו ועדיין מטרידים מאוד. הם אפילו
הרגו אנשים. לפני שתגיע הטפת המוסר הצדקנית של הימין, אבהיר שהייתי בשדרות
כשירו עליה קסאמים. רק במקרה לא הייתי בה ביום בו נהרג רוני יחיא, כשחברי
הטוב כן היה שם, בגללי. עדיין, הקסאמים אינם הבעיה של שדרות. כי גם כשאין קסאמים, שדרות עדיין אינה גן עדן, ואינה נקייה מבעיות קשות.
חוסר השוויון,
אי הפניית משאבים, ומצוקה כלכלית וחברתית הם הבעיות של שדרות, כמו של שאר ערי השדה של ישראל.
בשדרות המצוקה אולי קשה יותר מאשר במקומות אחרים, אם כי כלל לא בטוח שזה המצב. סמוך לשדרות מכללה משגשגת, שאמנם אינה משלמת ארנונה לשדרות בגלל עוול היסטורי, אולם העיר שדרות נהנית מתלמידי המכללה. תלמידים אלה מביאים משאבים אל העיר, ולכן מצוקתה הכלכלית של שדרות סביר שקלה יותר מאלה של ערי שדה אחרות. אולם כך או כך, עדיין המצוקה קיימת.
אחת הבעיות של שדרות היא חוסר היכולת של ישראל והישראלים להבין ולהתייחס לשדרות
כפי שהיא. שדרות נמצאת מרחק שעה נסיעה מתל אביב. קרובה אליה יותר מחיפה, קרובה אליה יותר מאשר אל ירושלים, עם פקקים. שדרות מרוחקת מירושלים גם כן כשעה נסיעה. בין השתיים מחבר אוטובוס אחד. ביום. בבוקר יוצא משדרות. בערב חוזר מירושלים. הריחוק המנטאלי של שדרות הוא הבעיה.
ריחוק זה הוא מנטאלי אך הוא מבוסס על הפרדה כלכלית וחברתית. אלה הן הבעיות של שדרות. הפרדה זאת ראשיתה מתחילת ימי עיירות ה"פיתוח". ההפרדה כיום משתמרת ומתחזקת בגלל תפיסה כלכלית שמחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. תפיסה שמגדילה את ההפרדה החברתית הקיימת בישראל. גם לו היה שלום, עדיין שדרות הייתה נשארת מאחור, כשקריית שמונה וערי הצפון מדגימות זאת היסטורית.
ללא שינוי בתפיסות הכלכליות בישראל, מצבה של שדרות לא ישתנה.
מובן ששדרות היא משל לשאר ישראל. אולם, כל עוד שדרות נתפסת כמאוימת על ידי עזה לא יגיע שינוי חברתי-כלכלי ושדרות תישאר במקומה.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
