חרונולוגיה חסרת חשיבות

בימים אלה, ראש הממשלה מבהיר שהוא אינו אחראי על הצבא, הוא העביר את האחריות לשר הביטחון.

בימים אלה, שר הביטחון מבהיר שהוא אינו אחראי על הצבא. הוא אינו יכול לדעת מהו כוחו של הצבא, מהן מגבלותיו, למה הצבא מסוגל, וודאי שאינו יודע מה הצבא אינו מסוגל לעשות.

בימים אלה, הרמטכ"ל מבהיר שהצבא מסוגל לעשות דברים, אך מסוגל גם להיכשל בעשייתם, והאחריות הו האחריות היא שלו ושל הצבא, אבל בעירבון מוגבל.

בימים אלה, צה"ל לא מצליח להשתלט על אוניות, מצליח לרסק מסוקים במקומות אקזוטיים כמו רומניה, ומצליח באופן כללי.

בימים אלה, אייל ארד, איש כבוד, מבהיר שהוא אינו ממליך רמטכ"לים, אינו מזייף מסמכים ואינו בוחש בקדרות צבאיות ופוליטיות.

בימים אלה מתברר לאזרחי מדינת ישראל שהצבא שלה מתנהל כמו שאר מערכות השלטון בה, בצורה ילדותית, חובבנית, חסרת מעוף, החנוקה עד צוואר באינטרסים אישיים, ברדק, תככים, מזימות וחוסר מקצועיות.

בדיוק בימים אלה מחליט שר הביטחון על קנייתם של 20 מטוסי קרב חמקניים וחדשניים בשווי של שניים וחצי מיליארד דולר, כעשרה מיליארד שקל.

יפה עשה וינט שהבהיר שהחלטה זאת שווה לעלותם של כל מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל וגם מערכת הרווחה. יחדיו!

אבל ברור שחייבים את המטוסים החמקניים האלה. חייבים. שכן, רק הם יכולים לעצור את איום הגרעין האירני. ישנה רק בעיה אחת עם הטיעון הזה. המטוסים יגיעו ב-2015, כעשר שנים אחרי שלאירן, על פי מערכת הביטחון הישראלית, תהיה יכולת גרעינית מוכחת מזה כשנתיים. כך שהמטוסים האלה בטוח לא יעצרו את איום הגרעין האירני.

ועוד משהו אחד, בשביל הפרופורציות. כדי להחליט על השקעה של 1.5 מיליארד שקלים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, צריך שר החינוך לשכנע את הממשלה להשקיע סכום זה. כך, יוקמו, אולי, 30 מרכזי מצוינות ליד האוניברסיטאות הישראליות, בעלות של כ-50 מיליון ש"ח למרכז מצוינות. כי המדינה לא תשים את כל הכסף, היא תשים שליש מהעלויות. השאר יבוא מנדבנים ומהאוניברסטאות עצמן. אם בכלל. לעומת זאת, כדי להחליט על הוצאה של כמעט פי עשרה מסכום זה, כ-10 מיליארד שקלים, לקניית 20 מטוסים, כך שעלותו של כל מטוס היא 500 מיליון שקלים, צריך שר הביטחון להחליט לבדו, ללא אישור ממשלה, אוצר, קבינט, כלום.

צאו ולימדו לאן הולך הכסף במדינת ישראל, מה סדר העדיפויות שלה ואיך ייראה עתידה. חזרה לבית הספר? חזרה לקסקרטין!