לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

מוחמד אתה הכי, אחי!


היום הלכנו לספרייה של הקונגרס. בניין מפואר לכל הדעות, של ספריית הקונגרס, כן זאת שהמציאת את שיטת הסיווג החביבה עליי, שאני יודע חלקים ממנה בעל פה. PJ זה למשל ספרות שמית, כלומר יהודית, ערבית וכאלה. C זה ביוגרפיות, וQ זה מדעים.

בין יתר הדברים שלמדנו, למדנו שג'פרסון הנשיא השלישי תרם את ספרייתו לספריית הקונגרס, אחרי שזאת נשרפה על ידי הבריטים במלחמה. הוא גם קיבל תשלום על תרומה זאת. ככה זה נשיאים באמריקה, מתנדבים ומקבלים על זה תשלום.

אבל התמונה המפוארת הזאת, בעולם הקריאה הראשי בבניין הראשי היא התמונה המעניינת, שמלמדת הכי הרבה.
זוהי תמונה שמראה כיצד אמריקה נבנתה משתיים עשרה המעצמות שקדמו לה. כשכל מעצמה שכזאת תרמה תחום ידע חדש, ואמריקה נבנתה על כולן. והוסיפה להם.
טוב, ברור מה יוון תרמה. פילוסופיה. יהודה תרמה דת. מצריים, את הכתב. אנגליה? את הספרות.
האיסלאם?
פ: מה האיסלאם תרם?
א: פיזיקה.


פ: ברור, לכן הם יודעים לפוצץ דברים!!!


וואז הלכנו לאכול. לשמחתנו מצאנו את המסעדה החביבה עלינו.
אוליב גרדן, או בעברית גן הזיתים. זה תמיד מזכיר לנו את הבית, את עצי הזיתים העקורים, חוץ מהחלק בו הם עקורים, כמובן. לכן, אנחנו כל כך אוהבים את אוליב גרדן. גם הפרסומות שלהם נהדרות, כשאתה פה, אתה משפחה. כמובן שבאנגלית זה יותר משכנע ון יו אר היר, יו אר פמילי. באנגלית יחיד ורבים עובדים יותר טוב.
אז הלכנו למסעדה שבה כשאנחנו שם אנחנו משפחה.
"שלום, אני מוחמד, אני אהיה המלצר שלכם היום."
מה?
כל הזמן מדברים על זה שאירופה הופכת מוסלמית, ופתאום אנחנו מקבלים את מוחמד כמשפחה שלנו? מוחמד הוא המשפחה שלנו? מוחמד הוא החבר שלנו? למה לא מדברים על זה שאמריקה הופכת למוסלמית? מה, זה שיש נשיא מוסלמי, לא אומר שכל אמריקה מוסלמית, או שבעצם כן? פתאום גם המלצר שלנו מוסלמי! מוחמד, אחי! חברי!

מובן שהאוכל כבר לא טעם אותו דבר. האמת, האוכל יושב עכשיו בבטן כאבן שאין לה הופכין. כבדה ומגעילה.
כשחתמנוֿ על החשבון ראינו שמוחמד היה לא רק המלצר שלנו, אלא גם מנהל המסעדה היה מוחמד. ולא אותו אחד! איפה סטיבן קולבר כשצריך אותו?
עכשיו הבנתי, מוחמד, חברי, גם ממלצר, גם מנהל את המסעדה. הם משתלטים על אירופה, משתלטים על אמריקה, משתלטים גם על גן הזיתים, ומכאן הדרך לגיהנום קצרה.
נכתב על ידי , 22/8/2010 23:20   בקטגוריות אמריקה, כתבנו בשטח, משהו אישי, סיפורים שאספתי בדרך, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 20

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,146
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)