RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
התיקון הראשון לחוקה היום - חופש עיתונות
התכוונתי לכתוב על חופש הביטוי ומשמעותו כיום בחברה הישראלית, אבל ניכר שחופש העיתונות הוא הנושא הראוי לדיון כיום. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, שקיימת בניגוד למצב בישראל, מבטיח חופש עיתונות. הרעיון הוא שהעיתונות לוחמת נגד שחיתות הממשל, מהווה גורם אחראי ומאזן המדווח על נושאים בעלי עניין לציבור.
אכן, כל זה יכול לקרות. אולם, בישראל זהו אינו המצב. ניקח לדוגמא כתבה שהתפרסמה היום במעריב-NRG. בכתבה מסופר על חרם שמתארגן באונ' חיפה על מרצים פרופלסטינים, ואף מדובר על קבוצת פייסבוק שנפתחה בנושא. שני עיתונאים חתומים על הכתבה. קבוצת פייסבוק זה דבר חשוב, וחרם על מרצים פרו-פלסטינים חשוב אפילו יותר. בכתבה מצוינת רשימה של 20 מרצים שנגדם מופנה החרם, מובן שבלי שמות, שכן מעריב מן הסתם מפחד מתביעת דיבה.
כיוון שחרם אקדמי הוא דבר חשוב, החלטתי לבדוק את אתר הפייסבוק של הקבוצה. כל מי שיש לו חשבון בפייסבוק יכול לעשות כן. הקבוצה נוסדה לפני שלושה חודשים, כך שחדשות ודאי שאין כאן. בקבוצה היו מעט מאוד חברים, עד פרסום הכתבה במעריב, שמייסד הקבוצה מודה לכתביה על פרסומה.
אבל שיתוף פעולה בין מקור לעיתונאי אינו יוצא דופן. חוסר הבדיקה של עיתונאים את הסיפור, גם הוא אינו יוצא דופן. הוא רק הופך לנלעג במקרה הנוכחי. בדיוני הקבוצה מופיעים שמות של כחמישה מרצים באוניברסיטת חיפה. הייתי מצפה שבאוניברסיטה שבה מתוך 1000 המרצים כ-1300 מהם בוגדים, תוכל קבוצה שכזאת למצוא שמות של מספר גדול יותר מחמישה מרצים. כל מי שבילה יותר משבוע באונ' ביר זיית, סליחה, חיפה, מכיר מיד את שמות אלפי המרצים עוכרי ישראל והמשתפים בה. יתר על כן, בין חמשת השמות, שניים מופיעים עם טעויות, כשבאחד מייסד הקבוצה טועה בשם של מרצה שלו שלימד אותו. כלומר, אפשר לראות עד כמה הייתה עמוקה השפעתו הבוגדנית של המרצה, שהסטודנט אפילו לא זוכר את שמו. בשני סתם טועים בשמו של מרצה נוסף. קבוצה רצינית למדי, אין מה להגיד.
שם נוסף הוא שמו של מרצה למתמטיקה. פרסום שם של מרצה למתמטיקה מעלה שתי תהיות על התנהגות הקבוצה, כמו שאר הרדיפות הפוליטיות של האקדמיה:
1. בניגוד לטענה הרווחת של הימין, מסתבר שמרצים סמולנים ישנם לא רק במדעי החברה והרוח, אלא גם במדעים הקשים, עובדה מצאנו מתמטיקאי שהוא סמולני.
2. הרדיפה אחרי מרצים אנטי ציונים מבוססת על הטענה שהם שוטפים את מוחם של הסטודנטים ויוצרים הטיות פוליטיות בתחומים אותם הם מלמדים במדעים רכים, כמו מדעי החברה, שם אין אמת אבסולוטית ולכן הם מצליחים להשתלט על עמדות הכוח. אכן, תורת המשחקים והמספרים היא תחום שהשפעה פוליטית סמולנית בה תהווה מכת מוות לסטודנטים. יש סיכוי סביר שהשתקת דעות ימניות חמורה במיוחד בקורסים במתמטיקה, שכן חדו"א היא תחום סמולני ידוע, ושטיפת המוח של דור העתיד של המתמטיקאים הישראלים הינה מצב מסוכן במיוחד. פרסום שמו של מרצה למתמטיקה מבהיר שאין כאן ניסיון לאזן את האקדמיה הסמולנית, אלא רצון להשתיק ולפגוע בחופש הביטוי של מרצים, אפילו כשתחום מחקרם אין לו קשר לדעותיהם הפוליטיות.
אבל על כל זה לא תוכלו לקרוא בידיעה במעריב. לא תוכלו לקרוא שמייסד הקבוצה הוא נציג באגודת הסטודנטים החיפאית, ארגון שאינו ידוע בהצטיינות בטוהר מידות או בשמירה על ערכים דמוקרטיים. לא תוכלו לקרוא שאין כמעט חברים בקבוצה. לא תוכלו לקרוא שהקבוצה אפילו לא טרחה להעתיק שמות של מרצים מארגוני ימין אחרים שמארגנים מעקב מסודר אחרי כל המרצים האנטי ציוניים בארץ (ויש כאלה בשפע, לא אשים לינקים אליהם). לא תוכלו לקרוא שמייסד הקבוצה עשה זאת למען פרסום בלבד. אפילו שמו של אילן פפה לא מופיע בקבוצה!
למה לא תדעו כל זאת? כי במעריב לא עושים עבודה עיתונאית. כי במעריב, כמו בכל העיתונות הישראלית כיום, כמעט, סיפור עיתונאי הוא ידיעה שהעביר גורם אינטרסנט ושסדר היום הציבורי מאפשר את פרסומה. העורך לא דורש בירור עובדות. הכתבים לא טורחים לברר את העובדות. ואולי, רק ייתכן, שמעריב-NRG, עיתון הבית של תנועת 'אם תרצו', מאמין בחיוניותן של חרמות שכאלה, לכן הוא נותן להן במה, מבלי לבדוק את רצינותן וחשיבותן.
בישראל כיום לצפות ממעריב שיעשה עבודה עיתונאית רצינית זה כמעט כמו לצפות מתנועת 'אם תרצו' ומאוהדיה המחרימים שיבינו מהי דמוקרטיה ואקדמיה. אולם גם למעריב עומדת זכות חופש העיתונות, וגם ל'אם תרצו' ודומיו עומדת זכות חופש ההתארגנות וחופש הביטוי. לפחות ביחס למעריב ייתכן שאין כאן כוונה זדונית בניצול לרעה של חופש העיתונות. 'אם תרצו' בכוונה מנצלים את חופש הביטוי וההתארגנות כדי לפגוע בזכויות אלה של אחרים. בזדון, אולם מותר לנצל זכויות גם למטרות זדוניות. זה היופי בדמוקרטיה, יופי שתנועת 'אם תרצו', ותומכיה דוגמת קבוצת ההחרמה בפייסבוק, מתנגדים לו.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
