בימים האחרונים ובזמן האחרון מתקיפים את האקדמיה מכל הכיוונים. היא סמולנית, בוגדת, פוסט ואנטי ציונית ובקיצור, שתלך לעזה, או לחלופין שתתאזן! ואם אתה מרצה סמולני, תסתום! ודאי אל תפעל על סמך דעותיך, אפילו אם אתה מלמד מתמטיקה.
מה כל כך מסוכן במרצה סמולני ובאקדמיה סמולנית? ובכן, ישנן הרבה סיבות, ובמרכזן הסטודנט הימני ומדינת ישראל כולה. סטודנטים ימניים סובלים מהמרצים סמולנים ואקדמיה סמולנית כמה פעמים: 1
1. הם מושתקים מפחד בכיתה. כן, סטודנטים מפחדים להתווכח עם המרצים הסמולנים שלהם פן יבולע להם.
2. מוחם יישטף וגם הם יהפכו לבוגדים כמו המרצים הסמולנים, ואז הם בטוח יסבלו.
3. ההכפשות האקדמיות הסמולניות (בעיקר באתרי אינטרנט שונים) פוגעות במדינה, וברור שפגיעה במדינה פוגעת בסטודנט.
בסידרת הפוסטים הנוכחית, שתפורסם בסדר מבולגן, אנסה להתמודד עם מקצת הטענות העולות בלחימה נגד האקדמיה הסמולנית. אגב, בזריזות אומר שלא כל המרצים סמולנים, ודאי לא אנטי או פוסט ציונים, ואפילו אם כולם היו כאלה, לא היה בכך שום סכנה לישראל, לחברה הישראלית או אפילו לסטודנט הימני.
הטיעון הראשון על פחדנותו של הסטודנט שמרגיש לא בנוח להתווכח עם המרצה הוא פשוט טיעון מטומטם.
סטודנטים המפחדים להתווכח עם מרצים הם ...
פחדנים.
כן, זה המונח. פחדנים. סטודנט שמפחד להביע את דעתו הוא פחדן. מה המרצה יעשה לו? יוריד לו נקודות? למי איכפת. אולי לתלמידי פסיכולוגיה. אבל, לאחרונה שבדקתי, הממוצע של תואר ראשון לא כל כך חשוב. גם הממוצע של התואר השני אינו חשוב. והממוצע של הדוקטורט כלל אינו חשוב.
אבל אולי אם רוצים לעשות תואר שני צריך ממוצע טוב של תואר ראשון. נכון, אבל אם אתה פחדן שמפחד להביע את דעתו ולעמוד מאחוריה, אין סיבה שתעשה תואר שני. האמת, לא בטוח שתואר ראשון מגיע לך.
פחדנות כזאת מגיעה ממי שלכאורה שירתו בצבא. כן, הסטודנט הימני האמיץ, שראה לאויב את הלבן בעיניים, וגם זה שלא, מפחדים להתווכח עם מרצה סמולני. המרצה עוד עלול לחשוב שהם חושבים, אם יעזו להתווכח איתו. כאמור, שטויות. אולי הפחדנות הזאת היא תוצר של הצבא, הרי שם לומדים הישראלים להיות כה ממושמעים ולמלא פקודות. שם הם לומדים לא להתווכח, לא לחשוב, לקבל סמכות, לא משנה עד כמה מטומטמת, לשתוק ולמלא פקודות. אז הם מגיעים ללאוניברסיטה, ופתאום המרצה מפחיד אותם ואיתו הם לא מתווכחים??? אכן, בטוח שסטודנטים מפחדים להביע את דעתם בכיתה. כי הם פחדנים. ולפחדנים אין מקום באקדמיה, לאנשים שלא מוכנים לעמוד מאחורי דעתם, לאנשים שלא מסוגלים להביע את דעתם באופן שוטף, הגיוני ובנוי היטב, אפילו לנוכח התנגדות לכך, אין מקום באקדמיה.
בהערה אישית, אני כשאני מלמד, אני תמיד מבהיר לתלמידיי מהן עמדותיי הפוליטיות. נכון, כיוון שאני בליבו של המרכז המתון, אין בכך סכנה גדולה. אולם, מדי פעם, תלמיד מתווכח איתי על עמדותיי ומציג את עמדותיו. דווקא תלמידים אלה לומדים יותר, גם ממני, וגם בעצמם. אגב, אני גם לומד מהם. הרבה יותר מאותם פחדנים, שפוחדים שמרצה יפגע להם בציון.
שום מרצה שמכבד את עצמו לא יוריד לסטודנט נקודות על דעותיו. על נימוקיו, ודאי. על מבנה הטיעון, גם. על היכרות עם החומר, נכון. אבל על דעה? בעצם, אסייג דבריי. מרצה אמור להוריד נקודות על דעות שאינן מתיישבות עם תפיסות אקדמיות. כלומר, אם לומדים סוציולוגיה, התפיסה הסוציולוגית המסורתית, הרואה בכל האנשים בני אדם שווים ולוחמת בסטריאוטיפים, מכתיבה הורדת נקודות על כתיבה כוללנית על הודים, או שחורים או אפילו פיליפיניות.
אז הטיעון הראשון נגד מרצים סמולנים, שסטודנטים ימניים מפחדים להביע את עמדתם הוא טיעון מטופש. סטודנט שמפחד להתווכח עם מרצה הוא סטודנט טיפש. אולי לכן כדאי להוריד לו נקודות, למרות שאפילו זה לא קורה. הויכוח הוא חלק מנשמת אפה של האקדמיה, וסטודנט שיידע להתווכח, פעולה סבוכה המצריכה יותר מחזרה על ססמאות, כמו למשל שהאקדמיה סמולנית וסותמת פיות של סטודנטים ימניים, יזכה להערכה של המרצה.
תמיהה אחרונה לסים. מתי הימין והסטודנטים שלו הפכו לכאלה פחדנים? איפה זקיפות הקומה הלאומית, ובשביל מה, שתי נקודות? כאמור, שטויות.
מחר או בעתיד, הטיעון שהם יישטפו את מוחם של הסטודנטים ואלה ייהפכו לסמולנים, לא עלינו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
