RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2010
ספירה לאחור: הדרום דו-קרב בצהריי היום.
כשחשבתי על סקירת בתי הדרום הרהרתי שבעצם, מי משחק שם בכלל. אבל אז נזכרתי. המשחק הגדול שנה שעברה היה בין שתי האלופות של בתי הדרום - ניו אורלינס ואינדיאנפוליס קולטס. המשכתי להרהר על כך שמבין 3 האלופות האחרונות שהגיעו מהליגה הנכשלת (NFC) שתיים מהן היו אלופות הדרום - ניו אורלינס ולפניה טמפה ביי באקאנירס בימי ג'ון גרודן, הזכור לרע (שרכב וזכה בזכות טוני דנג'י שעזב לאינדי בדיוק בשנה בה גרודן לקח את האליפות וכו' וכו' וכו'), כך שאולי בתי הדרום מנומנמים, אבל מסתבר שהם חשובים למדי. למרות זאת, בתי הדרום לא זוכים לסיקור תקשורתי משמעותי, בייחוד בגלל שהשווקים שלהם קטנים למדי.
הדרום הנכשל (N): מכאן מגיעה האלופה ניו אורלינס הקדושים. עיר שעדיין חוגגת חמש שנים להוריקן שהרס אותה עשתה זאת בסטייל, עם גביע לומברדי בשנה החולפת. אלופת 2010 מגיעה לעונה הנוכחית בלי הרבה זעזועים. הבית בו היא משחקת עושה רושם שנחלש. קרוליינה תמשיך לחפש את עצמה, אטלנטה גם היא תמשיך לחפש את עצמה, וטמפה ביי באקאנירס, גם תמשיך לחפש את עצמה. מבין השלוש איני יודע מי טובה יותר. באופן טבעי קרוליינה העמידה קבוצות טובות לאורך העשור האחרון, אטלנטה הלכה לאיבוד מאז ימי ויק העליזים, וטמפה ביי לא על המפה. האם הבית הזה משעמם כמו שהוא נשמע? ייתכן בהחלט, ייתכן שבית המערב של ליגה זאת משעמם אפילו יותר (במערב אין כל חדש), אבל באמת לא נשמע לי משהו מה שהולך כאן.
מיקומים: 1. ניו אורלינס, 2-4 כל השאר.
הדרום האלוף (A): כאן תמיד היה מעניין, וכנראה שיהיה גם השנה. אלא אם כן פייטון מאנינג ייפצע, כפי שקורה ל-QB אחרי שהם מפסידים את הסופרבול (תשאלו את בריידי, הוא יגיד לכם). אבל, בבית הזה בדרך כלל יש קבוצה שמנסה לדגדג את אינדיאנפוליס קולטס. לרוב בלי הצלחה. לפני שנתיים הטייטנס עשו זאת. ג'קסונויל גם היא מנסה לעתים. כמעט שכחתי את יוסטון. טוב, האמת, לא כמעט שכחתי אותם. הייתי צריך ללכת לאתר הליגה כדי להיזכר בקיומם. שנה שעברה הם השתפרו מאוד, אבל זה כל מה שאפשר להגיד עליהם. טנסי היא הקבוצה עם המאמן הותיק בליגה. בכלל, למעט אינדי, הקבוצות כאן משחקות משחק A טיפוסי, הגנות חזקות והתקפת ריצה. טנסי הייתה אחת המובילות בכך עוד בעשור הקודם, ואפשר לקוות שג'ף פישר ימשיך בכך גם השנה. גם היגוארים משחקים סגנון דומה, אולם שם עוד לא מצאו QB שאפשר לסמוך עליו, בעיה שעושה רושם משותפת לרבות מקבוצות הליגה השנה. בעצם, ה-QB מפריד בין קבוצות שרואות עצמן מתמודדות לבין כל שאר הקבוצות.
אז בעצם, גם כאן לא תהיה הרבה תחרות, אלא אם כן מאנינג ייפצע, ואצלו זאת תהיה פציעת סיום קריירה. לא שאני מאחל לו את זה, בעצם, אף פעם לא סבלתי אותו. תשומת הלב לה הוא זוכה אינה עומדת ביחס ישר לכמות הטבעות שעל אצבעותיו, כשבליגה האלופה יש שני QB עם יותר טבעות ממנו בפחות שנות משחק. אולי גם שינוי השיפוט, שמעביר את השופט המשני לעמוד מאחורי קו ההתקפה, במקום מאחורי קו ההגנה ישפיע לרעה על משחקו של מאנינג, שכן שינוי זה פוגע בקבוצות שמשחקות קצב משחק מהיר בהתקפה.
תחזית: 1. אינדי 2. טנסי 3. ג'קסונויל (למרות שאני בעדם) 4. יוסטון
ומשפט סיכום: שתי הראשונות משחקות את המשחק ההתקפי ביותר בליגה. שנה שעברה זה הביא אותן למשחק הגדול. בכלל, שנה שעברה קבוצות התקפיות הגיעו רחוק. אני מקווה שזה יישתנה השנה. אם כך יקרה, טנסי וג'קסונויל יתקדמו. גם שינוי השיפוט עובד לטובת ההגנה ויוצר יותר עבירות של ההתקפות. אז נקווה. בכל מקרה אני מקווה שלא נזכה לראות עוד סופרבול בו שתי הקבוצות מגיעות מבתי הדרום.
(והערה אחרונה, אין שום קשר בין שמות הבתים לבין האזורים הגיאוגרפיים האמיתיים, כך למשל בבית הדרום משחקות אטלנטה, טמפה ביי וקרוליינה, כולן מזרחיות יותר מדאלאס, שמשחקת בבית המזרח. גם אינדינאפוליס, צמת דרכים חשובה בארצות הברית, נמצאת בצפון ארצות הברית ולא בדרומה. אבל ההיסטוריה, ההיסטוריה היא זאת שקבעה מי ישחק באיזה בית.)
| |
| |