חרונולוגיה חסרת חשיבות

בימים האחרונים ובזמן האחרון מתקיפים את האקדמיה מכל הכיוונים. היא סמולנית, בוגדת, פוסט ואנטי ציונית ובקיצור, שתלך לעזה, או לחלופין שתתאזן! ואם אתה מרצה סמולני, תסתום! ודאי אל תפעל על סמך דעותיך, אפילו אם אתה מלמד מתמטיקה.

מה כל כך מסוכן במרצה סמולני ובאקדמיה סמולנית? ובכן, ישנן הרבה סיבות, ובמרכזן הסטודנט הימני ומדינת ישראל כולה. סטודנטים ימניים סובלים מהמרצים סמולנים ואקדמיה סמולנית כמה פעמים:

1. הם מושתקים מפחד בכיתה. כן, סטודנטים מפחדים להתווכח עם המרצים הסמולנים שלהם פן יבולע להם - על זה כבר עניתי כאן.

2. מוחם יישטף וגם הם יהפכו לבוגדים כמו המרצים הסמולנים, ואז הם בטוח יסבלו.

3. ההכפשות האקדמיות הסמולניות (בעיקר באתרי אינטרנט שונים) פוגעות במדינה, וברור שפגיעה במדינה פוגעת בסטודנט.

בסידרת הפוסטים הנוכחית, שתפורסם בסדר מבולגן, אנסה להתמודד עם מקצת הטענות העולות בלחימה נגד האקדמיה הסמולנית. אגב, בזריזות אומר שלא כל המרצים סמולנים, ודאי לא אנטי או פוסט ציונים, ואפילו אם כולם היו כאלה, לא היה בכך שום סכנה לישראל, לחברה הישראלית או אפילו לסטודנט הימני.

הטענות השנייה והשלישית הן טענות מעניינות, שקריות אבל זכאיות לדיון.

הטענה השנייה רואה בסטודנטים חומר ביד היוצר וטוענת שהאוניברסיטה היא מנזר הממיר את דתם הפוליטית של הבאים אליו. נכנסים ימניים יוצאים סמולנים.

התייחסות זאת רואה באנשים בוגרים בגילאי 20-25, שכבר הצביעו לפחות במערכת בחירות אחת, יצורים  קלים לעיצוב על ידי מרצים סמולניים, לא עלינו. אמנם מחקרים מראים שדעות פוליטיות מתעצבות הרבה לפני גיל 25. אבל מהם מחקרים, אם לא קבוצה של סמולנים שמנסים להוכיח את מה שהם רוצים. אמנם, דעת הקהל נעשית ימנית יותר ככל שהשנים חולפות, דבר המפריך את מיתוס התקשורת הסמולנית ומבהיר שגם המרצים הסמולנים לא משנים כלום במדינת ישראל, אבל עדיין הם ממירים את הסטודנטים הימניים ומהאקדמיה יוצאים רק סמולנים. בייחוד מהחוגים לסוציולוגיה.

בכלל הטענה השנייה מניחה שהאקדמיה בנויה על קונפורמיות יוצאת דופן וחוסר חשיבה קיצוני. זה ראה וקדש, זוהי רוחה של האקדמיה ומאז ומעולם כך היה. לכן סטודנטים ימניים יחליפו את דעותיהם ויהפכו סמולנים, כדי להתאים עצמם לאקדמיה ולמרצים שלהם. קשקוש מוחלט.

אגב, הקונפורמיזם הקיצוני גם מסביר את הרוב של הפוסט-אנטי ציונים. למשל בחוגים לסוציולוגיה. היום זה דווקא יום מתאים לדון בכך. בראשית המדינה החוגים לסוציולוגיה נשלטו על ידי חוקרים פונקציונליסטיים, כמו אגב רוב החוגים לסוציולוגיה וכמו רוח המחקר באותה תקופה. ראש וראשון להם היה מי שאתמול הלך לעולמו, נוח שמואל אייזנשטדט. אייזנשטדט ביסס את הסוציולוגיה הישראלית ועזר לבסס את השקפת העולם הציונית. מחקריו מראים כיצד קיימת תרבות (ציביליזציה בלשונו) יהודית ייחודית בת אלפי שנים הממשיכה להתקיים גם בימינו. מה לנו ולו? ובכן, אם הוא שלט בסוציולוגיה הישראלית, והאקדמיה הינה מקום קונפורמיסטי, והוא היה ציוני, כל החוקרים היום היו צריכים להיות ציוניים. אם כך, כיצד ייתכן שהיום כל המרצים לסוציולוגיה הם פוסט-אנטי ציונית? 

לפרדוקס זה שתי תשובות. האחת, הם לא. גם בסוציולוגיה ישנם חוקרים ישראלים שהם ציונים למשעי. מובן שזה אינו מעיד דבר על איכות מחקריהם, ובכל זאת. אגב, היות חוקר פוסט-אנטי ציוני (פא"צ) אינו מעיד על איכות מחקריו.

השנייה, בניגוד לטענת הימין, האקדמיה אינה בנויה רק על קונפורמיזם. היא בנויה גם על שינויים ותגובות. התגובות לעבודותיו המרובות של אייזנשטדט היו בין היתר דחייה של התיאוריות הפונקציונליסטיות שלו, לעבר תפיסות מרקסיסטיות יותר, כפי שקרה בכל העולם הסוציולוגי, אגב. כך, במקום הפונקציונליזם הציוני התקדם פוסט-פונקציונליזם שמאמץ תפיסות בין היתר פא"צ. לכן, ישנם חוקרים פא"צ בסוציולוגיה הישראלית, כריאקציה לאייזנשטדט.

יתר על כן, כיוון שהריאקציה האקדמית לפונקציונליזם התרחשה ומתרחשת בכל העולם האקדמי, וכיוון שזה בנוי על שיפוט על ידי שווים, כותבים ששייכים לריאקציה זאת, שחלקם פא"צ, מפרסמים ביתר קלות בכתבי עת אקדמיים (ועל כך בפרק השלישי בסידרה זאת). לכן, הם מפרסמים יותר ומקבלים משרות ביתר קלות, אל מול חוקרים שמרניים יותר שממשיכים בקו הפונקציונליסטי (ציוני).

כל המכיר את התפתחות האקדמיה יודע, לכן, שבעתיד תהיה ריאקציה לתפיסות המובילות היום באקדמיה. התפיסות הנרטיביות והביקורתיות היום יוחלפו בגישות אחרות (ביצועיות, הצגתיות, שחלקן חסרות ביקורת חברתית) ואלה יובילו קו אקדמי נוח יותר לשלטון ראיקציונרי כמו זה הקיים בישראל. עד אז, האקדמיה תצטרך להמשיך להתעלם מהשטויות על כך שמרצים פא"צ שוטפים את מוחם של סטודנטים ימניים ומפיקים דעת קהל ופוליטיקה סמולנית במדינת ישראל. אין דעת קהל סמולנית בישראל, אין כמעט פוליטיקה סמולנית בישראל, לכן האקדמיה והמרצים הפא"צ והסמולנים אינם מזיקים, לא לסטודנט הישראלי, וודאי לא לסדר היום הימני של הפוליטיקה הישראלית.

אבל הם מפרסמים מאמרים אנטישמיים באתרי אינטרנט בכל העולם. על הקשקוש הזה בפוסט הבא בסידרה (שמי יודע מתי יגיע).