ככל הוגה המכבד את עצמו הגעתי לרחובות העיר הגדולה. כמו כל סופר בעל שאר רוח המכבד עצמו, גם אצלי העלתה ניו יורק הרהורים קיומיים, נוגים ואחרים. הנה הרהור נוסף, בקצרה.
כשני בלוקים מגראונד זירו עומד לו בניין. הבניין מהווה מרכז רוחני של דת מסוימת. לא אזכיר את שם הדת. רק אספר, שכשהייתי בגראונד זירו, המדריך סיפר שאותו מרכז רוחני, למרות שעמד שם גם בזמן הפיגוע, לא נפגע כלל. יתר על כן, אפשר להסביר מדוע לא נפגע המרכז הרוחני במגוון סיבות. הוא השאיר לנו להבין שהמרכז הרוחני, שהפך להיות מוקד למענה ראשוני לנפגעים ולכוחות ההצלה, לא נפגע בנס. אה כן, המרכז הרוחני אינו מסגד.
כחלק מהיותינו כתבי שטח, ביקשנו מהמדריך שיוביל אותנו למקום בו אמור לעמוד המרכז הרוחני המוסלמי החדש, כשני בלוקים מגראונד זירו. הוא שמע את הבקשה ואמר שהוא ניסה לברר היכן אמור להיות אותו מרכז רוחני. לטענתו, ישנם מספר מקומות שונים עליהם נאמר שבהם יעמוד המרכז הרוחני החדש בניו יורק קרוב לגראונד זירו. דיסאינפורמציה. ככה קוראים לזה. את המקום המדויק של המרכז הרוחני המוסלמי שני בלוקים מגראונד זירו לא ראינו.
אבל לא רק בגראונד זירו ישנם מרכזים רוחניים מוסלמיים, דבר המוכיח שלא צריך עוד מרכזים רוחניים מוסלמיים בניו יורק! גם במעלה 72 ווסט-אנד ישנו מסגד. רוב הזמן הוא רדום, ממש כמו תאי הטרור המוסלמים הגלובליים, אבל בימי שישי הוא קם לחיים. מתעורר, והופך, כמו כל המוסלמים ומה שהם מייצרים, לסיוט לכל האדם הלבן באזורו. החיים הופכים לבלתי נסבלים! המוסלמים חונים חניות כפולות! אפילו משולשות! הכל כדי להיכנס למסגד! ועוד בזמן הרמדאן! מי שמע על כך! והחמור מכל, לפעמים המוסלמים חסרי החוק האלה אפילו חונים ליד ברז כיבוי אש! חסרי תרבות. מלחמת ציבילזציות ממש!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
