חרונולוגיה חסרת חשיבות

ככל הוגה המכבד את עצמו הגעתי לרחובות העיר הגדולה. כמו כל סופר בעל שאר רוח המכבד עצמו, גם אצלי העלתה ניו יורק הרהורים קיומיים, נוגים ואחרים. הנה הרהור נוסף, בקצרה.

ניו יורק זרועה דוכני פלאפל ושווארמה. כל פינת רחוב שנייה כיום יש בה דוכן פלאפל או שווארמה. איני אוהב שווארמה. פלאפל זה דווקא די טעים, אבל זהו אינו הסיפור.

גם דוכנים אלה, יותר נכון, דוכנים אלה, יותר מכל מסגד בגראונד זירו או מסגד במקום אחר בעיר, מבהירים עד כמה האיסלאמים משתלטים על אמריקה ועל העולם. כמו שראש אומר, למה ששנאה כלפי דת ששונאת כלבים וחתולים ומעודדת רצח וטרור תיחשב בעיה?

ובכן, כל הדוכנים האלה, דוכני הפלאפל והשווארמה, שנמצאים בכל פינת רחוב שנייה בניו יורק, הלא היא העיר שהחלה כניו אמסטרדם, הם כשרים כשרות חלאל, הלא היא הכשרות המוסלמית!