מחר זה מתחיל במשחק שמאיים להיות קלאסי ושהיה קלאסי שנה שעברה בגמר הליגה הכושלת, ההתמודדות בין האלופה, ניו אורלינס סיינטס, ו"סגניתה", מושג שלא קיים בספורט האמריקאי, מיניסוטה וייקינגס.
המשחק מדגיש את חשיבות העמדה המרכזית בפוטבול האמריקאי כיום ובכלל ה-QB. עמדה זאת מפרידה בין הקבוצות הרואות עצמן מועמדות לאליפות ובין כל השאר הקבוצות.
כי מה משותף לניו אורלינס, מיניסוטה, ניו אינגלנד, פיטסבורג, ניו יורק ג'יאנטס, ואינדיאנפוליס קולטס? מעבר להמון אליפויות בעשור האחרון משותף להם גם QB שנחשב לטוב. חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות. כולם בטוחים בהיכל התהילה של הליגה. שכן, דרו בריז, פייטון ואיליי מנינג, בן רות'ליסברגר, ברט פארב וטום בריידי זכו באליפויות, חלקם מחזיקים בשיאי ליגה, בזכיות בגיל הצעיר ביותר האפשרי, בעונות רוקי מדהימות. לכן, כל קבוצות אלה נחשבות כקבוצות עלית בליגה, למרות עונות חלשות או בינוניות שלהן לאחרונה. כולן מועמדות רציניות לזכייה בראשות הבית וראשות הליגה שלהן.
ישנם QB שמכירים את שמם, שהוכיחו עצמם לאורך שנים מעטות או רבות ועדיין אינם בליגת העלית. דונובן מקנאב, טוני רומו, קרסון פלמר, פיליפ ריברס חברים בקבוצה זאת. הקבוצות שלהן מחזיקות מהן QB רציניים ובונות עליהם שיובילו אותם לארץ המובטחת של פליאוף ויותר מכך. ייתכן אפילו שמי מהם, כמו דרו בריז בשנה שעברה שהפוטנציאל העצום שלו לא הגשים עצמו עד אז, יצליח להוביל את קבוצתו לזכייה.
ישנם עוד כמה שנצצו פעם ונעלמו. בסיאטל היה אחד כזה, בדנבר משחק אחד כזה, קייל אורטון. אבל הם לא הוכיחו אחידות לאורך שנים, זאת בניגוד לאלה בקבוצה הקודמת, שלפחות נתנו עונות רגילות טובות בשיטתיות. הבעיה עם שתי קבוצות אלה הן היחנקות בפליאוף, הזמן האמיתי והחשוב.
וישנן את הקבוצות שמאמינות שה-QB הוא עוד שחקן. שיקגו תמיד נבנתה כך, כי ההגנה שלה חזקה. גם בולטימור מאמינה בכך, למרות שה-QB שלה נחשב לכזה שיכול להיכנס לליגת העלית. גם הניו ג'רזי ג'טס חושבים כך השנה, עם QB שנה שנייה שלא הוכיח עצמו יותר מדי בשנה הראשונה. קבוצות אלה מאמינות ב-QB שלא עושה טעויות ונותן לשאר מרכיבי הקבוצה, ההגנה בעיקר, לנצח את המשחק. לכן הג'טס החתימו שוב את דארל ריבס, שנטען שהיה שחקן ההגנה שהוביל את הקבוצה שנה שעברה להישגיה המפתיעים. גם שאר הקבוצות שאת שם ה-QB איש לא שמע, או ששמע לרעה (ע"ע אוקלנד שהביאו את ראסל, הQB הזרוק של הוושינגטון רד סקינס), לא בונות את עתידן על השחקן שתפקידו לנהל את ההתקפה. למצער, לרוב קבוצות אלה אין עתיד, ודאי לא בעונה הנוכחית שמתחילה מחר.
מעמד ה-QB התחזק בגלל חוקי המשחק שבאים להגן עליו בכל מחיר. חוקים אלה ממשיכים השנה, אולם קו ההתקפה ספג פגיעה מהשיפוט השנה, כששני שופטים ניצבים מאחוריו, ולכן רואים טוב יותר את העבירות שעושים שחקניו. מכאן, השנה יהיו יותר עבירות התקפה, שיובילו למשחק הגנתי טוב יותר, ליותר סאקס על ה-QB ולצורך של אלה לשחרר את הכדור מהר יותר ולהתבסס יותר על משחק ריצה מהיר. לחלק מה-QB מצב זה נותן יתרון, לפיטסבורג, לבולטימור ולטייטנס. אינדי, הפאטס והניו אורלינס נפגעות משינוי זה.
אז השנה היהודית ושנת הפוטבול מתחילות השנה יחדיו. בדרך כלל הן מתחילות קרוב אחת לשנייה.
אפשר לאחל את הברכה שתהפוך בעוד מספר שנים לברכה המקובלת לשנה החדשה:
שנה יותר
(ההיגיון פשוט, השנה מתחזקת המגמה של איחולי שנה טובה יותר. כמנהג הלשון, ברכות וביטויים טיבם להתקצר. כך שנה טובה התקצר משתהיה לכם שנה טובה. ולכן, שנה טובה יותר יתקצר בעתיד לשנה יותר, כשהטובה יהפוך לברור).
שנה יותר לכולכן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
