חרונולוגיה חסרת חשיבות

אז ראיתי השבוע 7 משחקים מתוך השישה עשר ששוחקו. טוב, שניים מהם ראיתי במקביל, אבל כיוון שרוב הזמן המשחק בהם לא היה במקביל, אז אפשר לסכם את השבוע הראשון בליגת הפוטבול האמריקנית.

נלך לפי סדר כרונולוגי הפוך. במערב קרו הרבה דברים מוזרים. למשל סיאטל ניצחה את סן פרנסיסקו. כזכור, כפי שהבהרתי בסקירת פתיחת העונה, למי איכפת? אבל אתמול קרה דבר משמעותי שיהיה חסר חשיבות בהמשך העונה. קנזס סיטי צ'יפס ניצחו את סן דייגו צ'רג'רס. לא מאוד הופתעתי. לא חשבתי שסן דייגו יהיו טובים השנה. מעבר לכך, גם שנה שעברה סן דייגו פתחו חלש את העונה. אבל להפסיד לצ'יפס? קורה. אבל איך להפסיד לצ'יפס?

או, זה בעצם הסיפור של השבוע.

כל מי שעוקב אחרי פוטבול מכיר את הסיפור. קבוצה אחת מובילה בעשר בתחילת הרבע הרביעי. הקבוצה השנייה עושה קולות של מתקרבת. היא אכן מתקרבת. ואז ארבע דקות לסיום, הפער הוא שלוש נקודות. גול שדה ושוויון, טאצ דאון והקבוצה שהפסידה כל המשחק, תנצח בו. ואז במסע דרמטי, מהתשעה יארד שלה, הקבוצה המפסידה מתקרבת, ומתקרבת ומתקרבת. ואז עשר שניות לסיום, במהלך דרמטי שעוד ידובר בו שנים, טאצ' דאון, והם מגיעים מאחור ומנצחים.

ככה בדיוק היה עם סן דייגו צ'רגרס. עשר שניות לסיום היו להם שלוש הזדמנויות מקו ה6 של הצ'יפס להשיג שוויון. שוויון שלא הגיע להם, אגב. והמדהים מכל קרה, הם לא הצליחו. פשוט נחנקו. הצ'יפס לא שיחקו כזה משחק הגנה גדול, אבל פשוט, שינו את החוקים, השנה התסריט הזה לא עבד בשבוע הראשון.

כי אותו דבר קרה גם במשחק בין הג'טס לבולטימור רייבנס. משחק שדמה יותר מכל לקרב של מתאבקי סומו. קבוצות כבדות שלא זזות. אני חייב להודות, ראיתי האוס תוך כדי המשחק הזה. כל פעם שעברתי מהאוס למשחק, הרייבנס היו בהתקפה. (לא יהיה לי ESPN במהלך העונה, כך שאני צריך להתרגל לוותר על משחקי יום ב', לא יהיה קשה כששבוע הבא זה הסיינטס נגד הניינרס). הג'טס הובילו 6:0 ואז הרייבנס הפכו את הקערה על פיה. אפילו היה טאצ' דאון אחד. והרייבנס הובילו 10:6. מתח, עצבים. ואכן, בדקות האחרונות מסע מכריע, והג'טס מגיעים קרוב למדי לשטח של הרייבנס. טאצ' דאון והם מנצחים, למרות שהם לא השיגו יותר מ4 פירסט דאון כל המשחק. פתאום הם משיגים עוד. ומתקרבים. ומתקרבים. ואז, הרייבנס עוצרים אותם. ומנצחים. בזכות ההגנה. כל הדיבורים של הג'טס פתאום השתתקו. תודה לאל.

ועוד אחורה, יום א' בערב. בדיוק אותו הסיפור. הרד סקינס, אנדרדוג שלא יודעים לשחק פוטבול, פתאום משחקים פוטבול. לא פוטבול טוב, אבל פוטבול. הדאלאס קאובויז, הקבוצה של אמריקה שרוצה לארח את הסופרבול השנה אצלה בבית (בחלומות הלילה), מוצאת עצמה בפיגור. מסע אחרון. מהלך אחרון. טאצ' דאון. דאלאס מנצחים, שאג מאיר איינשטיין בכל קולו. אבל דגל צהוב, עבירה של ההתקפה של דאלאס. הטאצ' דאון, שהביא להם את הניצחון, נמחק. הזמן עובר. הרד סקינס עושים טובה לבית המזרח והופכים אותו למעניין. בכלל, היה זה מהלך גאוני של מאמן הרד סקינס, שהעביר את שחקן ההתקפה המצטיין שלו נגד שחקן ההגנה שעשה הכי הרבה עבירות מאז 2005. אה, עכשיו ההפסד של דאלאס נשמע יותר סביר. ובכל זאת, ההתקפה נחנקה, ויותר מפעם אחת.

ועוד אחורה, האיגלס כמובן הפסידו לפאקרס במשחק מעניין. הפאטריוטס שיכנעו מול הבנגלס, במשחק שהיה חד צדדי ולא הצריך מתח. ההגנה של הפאטס הייתה נהדרת, דבר שהפתיע את כולם. שבוע הבא הם מול הג'טס. הג'יאנטס חנכו את האצטדיון החדש שלהם בניצחון לא מפתיע על קרולינה. הם התקשו בהתחלה, אבל בסוף ניצחו בצורה משכנעת. הקולטס הפסידו, בהפתעה שמעידה שאולי הם יחוו את מה שרוב הקבוצות שמפסידות בסופרבול חוות, חמרמורת הסופרבול, כפי שקרה לפאטס אחרי שהפסידו לג'יאנטס, הקארדינלס הם במערב, שם לא משחקים פוטבול, ואולי אי"ה זה יקרה גם לקולטס, שבמקום האחרון בבית שלהם, אחרי ששאר קבוצות הבית ניצחו.

והמשחק הראשון, היה קצת לא הוגן. האווירה בניו אורלינס נתנה לסיינטס את רוב הניצחון שלהם. המשחק היה משחק קשוח של הגנות, כמו שצריך בפוטבול. הסיינטס ניצחו, אבל שתי הקבוצות הראו חריקות, והראו פוטנציאל.

היה שבוע מאוד מוצלח. המון פוטבול, חלקים ניכרים ממנו טובים מאוד (פאטס), חלקים אחרים צפויים למדי (המשחק בין הצ'רג'רס לצ'יפס ששום קבוצה לא מאוד רצתה לנצח, וכך גם בין הג'טס לרייבנס). ושבוע הבא, האחים מאנינג נפגשים, דבר שמצוין לכל מי ששונא את שניהם. כי או שהקולטס ייפלו לשני הפידם בתחילת עונה, או שהג'יאנטס יפסידו, דבר שהוא תמיד משמח.

והשאלה הכי מענינת, האם ההתקפות תחזורנה לשחק שבוע הבא, או שהתחזית שנתתי לעונה הגנתית בגלל שינוי המיקום של השופט האחורי ההגנות הם אלה שיובילו את הליגות השנה? נקווה.