עונת הטלוויזיה החדשה באמריקה שוב שמה במרכז את מה שחשוב באמת, ילדים. סדרות המשטרה עסקו בחטיפתם של ילדים ומציאת אותם ילדים.
הטירוף עם הילדים אינו חדש, אבל היסטריה ציבורית יכולה להוביל לתוצאות גרוטסקיות.
למשל, קליפורניה רעשה בפברואר בעקבות חטיפתה של צ'לסי קינג. נערה זהובת שיער וכחולת עיניים שנחטפה. גופתה נמצאה לאחר מספר ימים, ומספר ימים לפני כן נמצא האשם. עבריין מין שישב בכלא ושוחרר על תנאי. מובן שהוא הפר את התנאי, דבר שהוביל לזעם ציבורי על החוק המאפשר לשחרר עברייני מין כנגד ילדים לחופשי, על תנאי. לכן, החלו הוריה של צ'לסי (שם המשפחה הושמט מהמאבק) להיאבק לשינוי החוק. הם רצו שהחוק לא יאפשר לעברייני מין לצאת לחופשי. כך, עברין מין שהורשע, יישב בכלא כל ימי חייו ללא יכולת לצאת לחופשי. מספר גורמים טענו שהחוק דרקוני. אחרים טענו שהוא יקר מדי, שכן הוא יעצים את כמות הפושעים שיושבים בכלא. אגב, קליפורניה מובילה במספר האסירים שלה, ומספר זה גורם לקשיים כלכליים במדינה עשירה ופושטת רגל זאת. אבל, הילדים השפיעו, וצ'לסי ניצחה. החוק הועבר והמושל שוורצנגר חיסל עוד חלק מזכויות האדם במדינה, כשאישר את החוק שבוע שעבר.
היפה בחוקים דרקוניים שהקיצוניות המטורפת שלהם מגיעה לעתים מהר מהצפוי. בקרוב יועמד לדין אדם שחשף עצמו בפני ילדים. הוא נהג לפתות אותם ואז להוריד את מכנסיו בפניהם. אלו הן כמובן עבירות מין חמורות. העבריין יואשם ויישלח לכלא לכל ימי חייו. כך קובע חוק צ'לסי, ללא יכולת ערעור או התחשבות במצבו של הנאשם. אדם זה יהיה האדם הראשון שיואשם בעקבות חוק צ'לסי. אמנם נאשם זה הוא מפגר בעל מנת משכל נמוכה משבעים, אבל לחוק החדש בקליפורניה עובדה זאת אינה משנה. העבריין בעל מנת המשכל הנמוכה משל ילד יישב כל ימי חייו בכלא, בגלל החוק של צ'לסי. ברור שמקומו אינו בכלא, אבל החוק לא מאפשר להתייחס אליו אחר. מראהו בטלוויזיה היה מכמיר לב, ואפילו תומכי חוק צ'לסי הבינו שמשהו כאן לא בסדר, אבל חוק זה חוק.
ככה זה עם חוקים דרקוניים שמקורם בהיסטריה ציבורית. חוקים הנכנסים לספר החוקים בעקבות היסטריה הם חוקים רעים שמובילים למצבים אבסורדיים. לו היו מחוקקים בעלי שיעור קומה, עמוד שידרה או לחלופין אומץ לב, הם היו מסבירים לציבור שחוקים דרקוניים שכאלה אין להם מקום בספר החוקים. אבל היסטריה ציבורית בשנת בחירות מפחידה את המחוקקים, המושל ודאי שאינו יכול לעמוד מול לחץ ציבורי, וכך החוק הופך למטורף יותר ויותר. כמו שאמר ג'ון סטיוארט בראיון שלו אצל אופרה וינפרי (על כך עוד מחר) החוק אינו יכול להיכתב על סמך המקרה המטורף ביותר. החוק צריך להתבסס על האדם הסביר, אחרת החברה כולה תידבק בטירוף שהחוק מכתיב. צריך להחזיר את השפיות לשיח האמריקאי וגם לחוקים. אבל עם טלוויזיה שדוחפת חטיפת ילדים כנושא מרכזי, בשנת בחירות שמקצינה את השיח, ועם היסטריה ציבורית שמוכרת עיתונים ומכניסה כסף לגורמים כלכליים שונים, סטיוארט ימשיך להילחם בטחנות רוח. ולהצחיק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
