חרונולוגיה חסרת חשיבות

לאחרונה מתרבים הקולות בישראל הכותבים על העדפות מוסריות. בעיתון הסמולני, ניכר שההעדפה המוסרית היא ההעדפה הכוחנית. למשל, שי גולדן מבהיר שעדיף להיות חתול ולא עכבר. אלוף בן, הכתב המדיני המשפיע של אותה קבוצת עיתונים, הגיע למסקנה דומה: כדאי תמיד להיות החזק.

רק אצלי, יש איזה זיכרון עמום מאיזה קורס מבוא לפילוזופיה יוונית או אולי אפילו מהתיכון, בו למדתי שאפלטון הוכיח שמבחינה מוסרית, עדיף להיות הסובל מאשר גורם הסבל. עדיף להימנע מפגיעה באנשים, מאשר לפגוע בהם. לא, אין הכוונה לתפישה הנוצרית של הושטת הלחי השנייה למי שפוגע בך, כלומר עיקרון הסליחה על הפגיעה. הכוונה לתפישה הטוענת שראשית, אל לו לאדם לפגוע באחרים. אבל התפישה הזאת כבר מזמן חלפה מן העולם בישראל.