חרונולוגיה חסרת חשיבות

כידוע לכולנו, תמיד חיפשתי דרכים להתעשר במהירות. האמת, להתעשר לאט גם מוצא חן בעיניי. ועכשיו, לאחר בירור מעמיק ומקיף באינטרנט מצאתי את הדרך הנכונה לעשות זאת.

מי מאיתנו לא מאס בכמות המאכלים המוגבלת ששוק האוכל היהודי מציע? כן, היהודים מוגבלים, בואו נודה בכך (רק אל תגידו את זה לערבים! וגם הם מוגבלים!!! יותר אפילו!!!!!). מה כבר אפשר לאכול? פרה? עוף? הודו? מיצינו! יצא לכולנו כבר מהאף, כל המאכלים וכל החיות האלה. אבל, מצאתי את התשובה. זה היה בסביבות יום הכיפורים, כך שהתשובה אמיתית וממשית.

לכן, אני מחפש שותף להשקעה. השקעה סולידית, נטולת סיכונים ובעלת פוטנציאל עושר רב. היתרונות עצומים, העושר מובטח. מה העסק? העסק הוא כזה שאינו יכול להיכשל. אמנם ההשקעה הראשונית גבוהה, אבל הפוטנציאל, הפוטנציאל. תחשבו על מרק צוקרברג, או איך שקוראים לו מפייסבוק, רק שמייצרים מוצר אמיתי. כן, זה אפילו יותר טוב מפייסבוק. שותף להשקעה.

אזהרה, העסק שלי אינו לבעלי קיבות רגישות.

מה העסק? טוב, נו, אם שאלתן.

אני רוצה להקים חוות ג'ירפות למאכל. ג'ירפות? כן, ג'ירפות! למה?

כי, וזה הכי הכי חשוב בהצעה העיסקית הגאונית הנוכחית, הג'ירף הוא חיה כשרה למאכל!

הרעיון הראשוני הוא לשווק את הג'ירפה לאירועים, ובייחוד לחתונות. חישבו על צוואר ג'ירף ממולא. גם נראה מאוד אסטטי, גם יוקרתי, גם כשר, וגם המון אוכל. למרות שבצוואר הג'ירף יש כמות חוליות כמו בצוואר בני האדם (את המסר הזה כמובן לא אוציא בקומוניקט למתחתנים), יש הרבה יותר נפח שמאפשר להכניס לתוכו מילוי. רצוי שהמילוי יהיה משהו זול. צוואר ג'ירף ממולא בהודו. אפשר לשווק את זה לחתונות בקלות. וכולנו יודעים שצוואר הוא תמיד החלק הזול ביותר בחיה. תבדקו בעוף ותראו.

את שאר חלקי הג'ירף אפשר למכור למסעדות יוקרה. ממש כמו שאוכלים בשר צבי או בשר יען (שהוא עוף, ולמרות שאינו עף הוא כשר) אפשר למכור את חלקי הג'ירף עצמו כסטייק עסיסי. ישר למסעדות היוקרה בתל אביב. כך, שני שווקים המכניסים המון כסף בבת אחת. האמת, עדיף מסעדות היוקרה הכשרות בירושלים. דמיינו, את כל היהודים שאוכלים כשר מגלים שיש להם חיה נוספת בתפריט, שגם את הסטייק ממנה אפשר לייבש עד לרמה של סוליה!

כיוון שהג'ירף גדול מאוד (1500 קילו לג'ירף), ג'ירף אחד יכול לספק המון סטייקים, לעומת צוואר אחד. כך, שאני מניח שרוב הכסף יגיע מהסטייקים, ומיעוטו יגיע מהחתונות. אולי אפשר לייבא צווארי ג'ירף. לחלופין, אחרי שהמוצר יוחדר לשוק בהצלחה אפשר יהיה לשווק דמוי צוואר ג'ירף ממולא עשוי מסויה, זה טוב לצמחוניים ולטבעונים בינינו.

כמו כל החיות הכשרות, וכפי שהתורה הקדושה שלנו ידעה לפני אלפי שנים, חלב הג'ירף, במקרה הזה אני מניח שמדויק יותר לכתוב חלב הג'ירפה, מתגבן. כלומר, גם מחלב הג'ירפה אפשר יהיה להפיק רווחים נעים. אמנם, לכאורה עלולות לצוץ בעיות בחליבה עצמה, אבל אל תחשבו על בעיות, תחשבו על אתגרים!

כיוון שהבנקים שמרניים, וכיוון שהם אינם אוהבים לשים את כספם על קרן הצבי, או קרן הג'ירף במקרה הזה, אני אצטרך שותפים להשקעה. כי הקמת החווה של הג'ירפות זאת ההשקעה הראשונה, אחריה הרווחים יגיעו. כן, אני יודע, שיר של להקת הג'ירפות יכול להוות את פס הקול המושלם למוצר החדש שיכבוש את שוק האוכל הכשר של היהודים בסערה. אמנם המוסיקה של להקת הג'ירפות היא הכל חוץ מסערה, אולי אפשר שיר של להקת היהודים שיכבוש את שוק הג'ירפות בסערה!נסתדר עם מה שיש. הכל בשביל להרוויח. קצת או הרבה כסף. כשר וטעים.

ואחרי ההשקעה הראשונית נתבע את מסעדת ג'ירף לוותר על שמם. מובן שלא נמשיך עם התביעה עד הסוף, אלא רק כדי להגיע לתקשורת ולהחדיר את המוצר שלנו.

דרושים, אם כך, שותפים. להשקעה שלא יכולה להפסיד!!! החמישה הראשונים שייענו יקבלו זברה, חיה שאינה כשרה, אגב, בניגוד לאקו. (לא, לא אקו לב, וגם לא אקולוגי, אקו, החיה הכשרה, שלו הייתי יודע מי היא, ודאי שהייתי פותח חווה שלה ליד חוות הג'ירפות שלי.) כל הקודמת זוכה! בזברה! או בדמוי זברה עשוי מסויה!